מש (דמות מקראית)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מש הוא דמות מקראית המוזכרת בלוח העמים בבראשית פרק י, כאחד מבניו של ארם בן שם בן נח.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמו
ברשימה המקבילה בספר דברי הימים (דבה"א א, 17), במרבית כתבי היד, נקרא בנו של ארם "משך", וכך הדבר גם בתרגום השבעים, הן בבראשית והן בדברי הימים. עם זאת, אין לבלבל בינו לבין דמותו של משך בן יפת, המוזכר באותו הפרק בבראשית.
גרסה שלישית, המופיעה בנוסח שומרון של התורה, במגילת מלחמת בני אור בבני חושך מקומראן[1] ובכתבי יוסף בן מתתיהו[2] מכנה אותו בשם "משא".
[עריכה] זיהויו
מרבית הניסיונות לזיהוי מש במחקר מניחים כי "מש" איננו יסוד אתני אלא וריאציה לשמו של חבל ארץ באזור ההתנחלות הארמית. ההצעה העיקרית במחקר לזיהוי מש היא עם הרי Mashu הנזכרים בעלילות גילגמש, אשר מקובל לזהותם עם הר הלבנון. הארכאולוג בנימין מזר הציע לזהות את מש עם "מאשא" הנזכר בכתבי מארות מהמזרח הקדום. חוקרים אחרים הציעו לזהות את מש עם הרכס טור עבדין בצפון מסופוטמיה.
כיוון אחר לזיהוי מש כולל את החוקרים המעדיפים את הנוסח "משא" ומזהים בין מש/משא מלוח העמים בבראשית לבין משא הנזכר כבנו של ישמעאל (בראשית כה, 14). לשיטתם, מדובר למעשה באותו יסוד אתני, שבט נוודים אשר מיוחס ברשימה אחת לארם וברשימה האחרת לישמעאל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יעקב ליוור, "מש", אנציקלופדיה מקראית, ה
