נופריים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נופריים | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|
![]() נימפאה תכולה |
||||||
מיון מדעי | ||||||
|
||||||
שם מדעי | ||||||
Nymphaeaceae Salisb. (1805) | ||||||
סוגים | ||||||
נופר |
||||||
מינים המצויים בארץ | ||||||
נופר צהוב |
||||||
מקור: הגן הבוטני בירושלים |
נופריים הינם משפחה של צמחים דו־פסיגיים רב־שנתיים הנפוצה באזורים חמים או ממוזגים בכל רחבי העולם. זו משפחה של צמחים הגדלים במקווי מים מתוקים או מעט מלוחים, כאשר שורשיהם חבויים בקרקעית. הפרחים בודדים, לרוב גדולים ויפים. עלי הכותרת מעט קשיחים ומותאמים להאבקה על־ידי חיפושיות. העלים בעלי פטוטרת ארוכה ולרוב צפים על־פני המים, אך לעתים נדירות גם מורמים מעליהם או נמצאים מתחת לפני המים.
הנופריים קרובים במובנים אחדים לחד־פסיגיים. כך, למשל, צרורות הרקמה המובילה (הצינורות) אינם ערוכים בטבעת, אלא פזורים בגבעול, ובתוך הצרורות חסר קמביום. מאפיין זה מעיד על גילה העתיק של המשפחה, ואכן היא בין העתיקות שבמערכת בעלי הפרחים. למעשה, היא שייכת לקבוצת הדו־פסיגיים קדומים.
בארץ משפחת הנופריים מיוצגת על־ידי שלושה מינים. ייבוש נרחב של הביצות בשנות החמישים והשישים צימצם מאוד את בתי הגידול הטבעיים שלהם, וכיום כולם הוכרזו כצמחים מוגנים.
[עריכה] נופריים בתרבות
מיני נופריים רבים משמשים כצמחי נוי באגמים מלאכותיים, וגידולם אינו מסובך במיוחד. כמו כן, רוב המינים ראויים למאכל על כל חלקיהם - שורש, עלים, פרחים וזרעים.
בתרבות ההודית והמצרית העתיקה תפס פרח הלוטוס מקום מיוחד כסמל דתי. למרות דמיונם החיצוני, לוטוס מצרי ולוטוס הודי הם שני מינים שונים.