נחום ברנע
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחום ברנע (נולד 1944), עיתונאי ופובליציסט ב"ידיעות אחרונות" וב"העין השביעית", חתן פרס ישראל בתחום התקשורת לשנת תשס"ז.
נחום ברנע נולד בפתח תקווה בשנת 1944. שירת בצה"ל בנח"ל מוצנח. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. היה עיתונאי ב"דבר" בשנים 1967 - 1982. יסד וערך את השבועון "כותרת ראשית". מאז 1989 נחום ברנע הוא חבר מערכת "ידיעות אחרונות".
נחום ברנע הוא חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 1981. על-פי סקר שנערך בשנת 1998 נבחר להיות העיתונאי המשפיע ביותר ב-50 שנות המדינה.
ברנע הוא חתן פרס ישראל לתקשורת לשנת תשס"ז. בין נימוקי חבר השופטים למתן הפרס: "נחום ברנע הוא עיתונאי שכמעט כל כתב צעיר נושא אליו עיניים". [1]
ב-29 במרץ 2007 קיבל את אות נשיא אוניברסיטת תל אביב כהוקרה על "הישגיו ותרומתו הייחודית למקצוע העיתונות בישראל".
[עריכה] ספריו:
- יורים ובוכים, הוצאת זמורה ביתן (1981) - לקט של טורים שפורסמו ב"דבר".
- ימי נתניהו, טורים פוליטיים, הוצאת הוצאת זמורה ביתן (1999) - לקט של טורים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" וב"העין השביעית".
נחום ברנע נשוי ואב לשלושה ילדים. בנו יונתן נהרג בפברואר 1996 בפיגוע חמאס בקו 18 בירושלים.