נפוטיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נֶפּוֹטִיזְם משמעותו העדפת קרובי משפחה או חברים קרובים מעצם היותם מקורבים, ולא בגלל כישוריהם. לרוב, למושג זה משוייכת משמעות שלילית.

לדוגמה, מנהל המעסיק או מקדם מקורב במקום אדם שאינו מקורב אך בעל כישורים מתאימים יותר, יואשם בנפוטיזם. כמה ביולוגים אף הציעו שהנטייה לנפוטיזם היא אינסטנקטיבית וטבועה בגנים, סוג של בחירה על-פי קרבה גנטית.

מקור המילה נפוטיזם הוא ביוונית: 'נפוס' ('nepos'), ומשמעותה "אחיין". בתקופת ימי הביניים, בה כמרים קתוליים ובישופים, גזרו על עצמם ציווי התנזרות, גידלו את בניהם הלא-חוקיים כ"אחיינים" ונתנו להם זכויות יתר. ידוע כי מספר אפיפיורים אף קידמו אחיינים אלו ומקורבים אחרים למשרות קרדינל. בחוגי הפוליטיקה, נפוטיזם היא האשמה נפוצה כאשר מקורבו של דמות פוליטית בעלת כח והשפעה מגיע ומקודם אל מוקד הכח, לכאורה ללא הכישורים המתאימים.

הנפוטיזם הפך נפוץ מאוד בתקופתו של נפולאון בונפרטה, אשר מינה את בני משפחתו הענפה להיות מלכים בארצות השונות שכבש. לנפולאון מיוחסת גם האמירה: "אך, לו רק הייתי האחיין שלי...".

תופעה זו המוכרת בעיקר במדינות העולם השלישי הלא דמוקרטי, מהווה סיכון גדול לשלטון החוק.

גם בישראל נפוצה התופעה בקידום בני משפחה בארגונים ממשלתיים כמו רשות שדות התעופה, חברת החשמל והשלטון המקומי ובהעדפת פעילים פוליטיים לא ראויים למשרות שונות בשירות הציבורי.

המאבקים הציבוריים כנגד נפוטיזים של ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון , שבי"ל - מכון יזרעאלי לאתיקה בעסקים , ומבקר המדינה, הביאו לשיפור ניכר בשלוש השנים האחרונות בהתנהגות לא אתית של מנהלים ישראליים בהעדפת בני משפחה ומקורבים ובהפעלת שיקולים זרים בעת קידום עובדים.