סטיספיקציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח סטיספיקציה, אשר טבע הרברט סיימון, נוגע לתחום קבלת ההחלטות. המונח מתאר מצב בו פרט או גוף כלשהם מנסים להשיג את המינימום הנדרש של ראיות לצורך קבלת החלטה כלשהי, במקום לאסוף מקסימום ראיות בנושא. הרברט סיימון טען כי לעתים גופים עסקיים או בני אדם פרטיים טועים לחשוב כי הם מבצעים תהליך קבלת החלטות רציונלי (קרי מקסום תועלות או רווחים אל מול מינימום עלויות) כאשר למעשה הם "מסתפקים" בסט מוגבל של ראיות אשר אינו יכול להביאם להחלטה רציונלית מוחלטת.
סיימון טען, כי על מנת להגיע להחלטה רציונלית אמיתית, כזו אשר מתאימה אמצעים למטרות מוגדרות באופן אופטימלי, יש לאסוף את כל הראיות הנדרשות לכך. גם בתהליך איסוף הראיות יש לבצע תהליך של מקסום, כלומר לבחון באיזו נקודת זמן איסוף ראיות נוספות יביא תועלת פחותה לעומת העלות של אותו איסוף, ולהפסיק את איסוך הראיות בנקודה זו. אולם, קבע סיימון, נקודת עצירה זו היא לעולם איננה אופטימלית בעצמה, שכן על מנת לדעת איזו נקודה היא הנקודה האופטימלית יש צורך בסט נוסף של ראיות אודות פעולת האיסוף עצמה, כלומר סט ראיות מסדר שני. על מנת להשיג את סט זה יש צורך בפעולת איסוף עצמאית וחוזר חלילה ברגרסיה אינסופית. כלומר, לעולם אין אנו מבצעים אופטימיזציה כשאנו מקבלים החלטה אלא רק סטיספיקציה, כלומר הסתמכות על אינטואיציה או "תחושת בטן", לגבי ההחלטה עצמה.
[עריכה] ראו גם
- רציונליות חסומה
