סיליקון (תרכובת)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיליקון (Silicone) הוא שם כולל לתרכובות אי אורגניות (בעיקר פולימרים) שמכילות את היסוד צורן, הידוע בשם סיליקון (Silicon).
ההרכב של סיליקון מתבטא בנוסחה [R2SiO]n, כאשר R הוא קבוצה אורגנית כגון מתיל, אתיל או פניל. לתרכובות אלה יש עמוד שדרה אנאורגני המורכב מצורן וחמצן (...-Si-O-Si-O-Si-O-...), שאל אטומי הצורן שבו מתחברות הקבוצות האורגניות. לעתים הקבוצה האורגנית מתחברת לשני אטומי צורן. באמצעות שינוי שינוי אורך השרשרת -Si-O-, הקבוצה האורגנית וצורת התקשרותה לאטומי הצורן, ניתן ליצור מגוון רחב של תרכובות, בעלות מגוון רחב של תכונות. התרכובות לובשות צורה של נוזל, ג'ל, כעין גומי או פלסטיק מוצק.
פולידימתילסילוקסן
פולימר הסיליקון הנפוץ ביותר הוא פולידימתילסילוקסן.
