סמדר שיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

סמדר שיר

סמדר שיר (נולדה ב-10 בספטמבר 1957), סופרת, שכתבה למעלה מ-300 ספרים, עיתונאית, מחזאית ופזמונאית.

נולדה בתל אביב. בוגרת תיכון דתי "צייטלין" ולימודי ספרות ופילוסופיה כללית באוניברסיטת תל אביב. נשואה לפרופ' עמי סידי, מנהל המחלקה האורולוגית בבית החולים וולפסון ואם לשישה: חמש בנות ובן.

החלה לכתוב בגיל 5 ובגיל 8 הייתה ע"ק (עיתונאית קטנה) בשבועון הילדים "הארץ שלנו" ומאוחר יותר הייתה כתבת נוער במעריב לנוער. את ספרה הראשון, "מונולוגים של נערה", כתבה בגיל 16. היה זה ספר שירים, אשר בעקבותיו כתבה את הספרים "דברים קטנים" ו"שירי רחוב". הקשר שלה עם הקוראים הצעירים העמיק אחרי שהפכה לאם בעצמה, ובעקבות כך כתבה ספרים וסדרות שמיועדים לילדים כמעט מגיל אפס. בכך הפכה להיות אחת מסופרי הילדים והנוער המצליחים בארץ. בין השאר כתבה את סדרת ספרי הילדים צוציק.

למבוגרים כתבה סמדר שיר חמישה רומנים שהיו לרבי מכר וזכו ב"ספרי זהב": "מגירות אהבה נעולות", "כתם לידה", "רומן אמיתי", "אין בעולם אהבה כמו" ו"הגבר שלך". הרומן האחרון מביא סיפור אהבה מהחיים בין אשת עסקים בלונדינית ואבודה לבין זמר מזרחי עולה, המלך הבא.

שיר ומשפחתה התגוררו עשר שנים במיניאפוליס, ארצות הברית. בשנים אלה פירסמה שבעה ספרי ילדים באנגלית וגם כתבה את "ספר השמות העבריים לילדים אמריקניים", אשר ראה אור בהוצאת "הארפר אנד רואו" ומופץ עד היום ברחבי העולם. כמו כן היא תירגמה ספרים רבים מאנגלית לעברית.

כתבה שירים רבים לזמר הים-תיכוני: "נפרדנו כך" ו"מנגן ושר" (אבנר גדסי), "לדמעות שלך יש פה", "נסיכה של שמחה", "כוכב מזל שלי" ו"אם תאהב אותי" (שרית חדד), "חיים שלי" (זהבה בן), "כשאת שותקת" (אבי סינוואני ושלומי שבת), "אתה בליבי" (אורנה דץ, משה דץ עם יוסי אזולאי), "בטבעת זו" (ליאור פרחי), "באמצע הקיץ" ו"אתמול" (איתן מסורי) ועוד.

לשיר שני טורים אישיים, שבועיים, בידיעות אחרונות: "אמא מספרת" במוסף "זמנים מודרניים" ו"סמדר, תגידי" במוסף "פיוז", בו היא עונה על שאלות של בני נוער. מרבה לפרסם כתבות וראיונות בנושאי חינוך, משפחה וחברה. כמו כן כותבת מדי שבוע בעלוני תנועת מבראשית, ליסודי ולגן, בתקווה לחבב את פרשות השבוע על ילדים ולקרבם למורשת היהודית.

סמדר הייתה העורכת הראשונה של מגזין הילדים "עולמו של דיסני" ועם הזמן אף פרסמה בו סיפורים בהמשכים.

במפגש עם ילדים, כשהיא נשאלה עד מתי תכתוב, היא ענתה: "אני אכתוב תמיד מפני שאני כותבת, קודם כל, לעצמי – לילדה שבתוכי, לנערה שעדיין לא התבגרה, לאישה שעדיין מחפשת תשובות ועדיין חולמת על ימים טובים".

בשנת 2007 זכתה בפרס אקו"ם (פרס עידוד פרסום היצירה בתחום ספרות ילדים ונוער על ספרה "העשירי")