עבדי האוצר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא כתוב בצורה לא ברורה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
עבדי האוצר היה מונח משפטי שתיאר את מצב היהודים בתקופות מסוימות במהלך ימי הביניים המאוחרים באירופה.
מונח זה נוצר כאשר הקיסר הרומי פרידריך השני פרסם בשנת 1236 פריבילגיה, בה היהודים מוגדרים כ"עבדי האוצר" (servi camerae). בפריבילגיה אחרת שניתנה ליהודי וורמס במאה ה-11 הייתה משמעותו של מונח זה חיובית, וכוונתה שיהיה קשר ישיר בין המלך ובין היהודים ללא מתווכים, והיהודים זכו להגנה מהמלך. היהודים הועמדו מחוץ לחוק הכללי, ונכללו בכך כל היהודים ללא הבדל. כאשר פרידריך השני כתב בפריבילגיה שלו שהיהודים הם עבדי האוצר הוא התכוון להגן עליהם מהעלילות שהעלילו עליהם ולהראות שהם קשורים אליו באופן ישיר.
לאחר מכן התהפכה משמעותו של מונח זה והיהודים כונו בתארים אחרים שמשמעותם היה רעה. דוגמה לכך ניתנה בצרפת במאה ה-13, אז השוו את היהודים לצמיתים (servi), וכמו שבמקרה שצמית בורח אדוניו יכול להחזירו ולהענישו כך גם נגזר על היהודים. למונח היה מניע חוקתי: השלטון רצה לחזק את תביעתו למונופול על היהודים, בעיקר לנוכח מאבקו בברונים ובכנסייה, שגם רצו לעצמם זכות זו. היה גם מניע דתי - על פי התאולוגיה הנוצרית היהודים נידונו לשעבוד נצח.
