עבדל חכים עמר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבדל חכים עמר (11 בדצמבר 1919 - 14 בספטמבר 1967), סגן הנשיא של מצרים בתקופת מלחמת ששת הימים.
[עריכה] תולדות חייו
עמר נולד במצרים בשנת 1919, אחרי סיום לימודיו הוא הצטרף לאקדמיה הצבאית בקהיר והוסמך כקצין בצבא מצרים בשנת 1939, הוא נלחם כנגד ישראל בזמן מלחמת העצמאות.
עמר היה בעל תפקיד מפתח בהפיכה כנגד המלך פארוק הראשון בשנת 1952 שהעלתה לשלטון את מוחמד נגיב וגמאל עבד אל נאצר, כעבור שנה הוא התמנה לרמטכ"ל הצבא המצרי ובשנת 1956 מונה למפקד הפיקוד המאוחד של צבאות מצרים וסוריה, באותה שנה הוא פיקד על הכוחות המצריים במלחמת סיני.
עמר מונה לסגן הנשיא בשנת 1964 וסומן כיורשו של נאצר אולם אחרי התבוסה המצרית במלחמת ששת הימים בשנת 1967 הוא פוטר מכל תפקידיו. באותה שנה עמר, יחד עם עוד כ-50 קציני צבא ושני שרים לשעבר, נעצר באשמה של תכנון הפיכה כנגד נאצר.
קציני צבא מצריים שביקרו את עמר בכלאו ב-14 בספטמבר 1967 נתנו לו ברירה, לעמוד למשפט ולהיות מורשע ומוצא להורג כבוגד או לטרוף את נפשו בכפו ולמות מוות מכובד, עמר בחר באפשרות השנייה וזכה להלוויה צבאית מלאה.
