עברית בלינוקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא מכיל ברברת של אנשי מכירות. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
השוק הבינלאומי, ובעיקר מדינות מתפתחות, מסתמן בברור כאחד התחומים האסטרטגיים ביותר עבור לינוקס. יחד עם זאת, למרות השיפורים הרבים שאנחנו עדים להם בתקופה האחרונה, מצב התמיכה בשפות בינלאומיות (כלומר שאינן אנגלית) עדיין איננו מרשים בעיקר בהשוואה למצב במערכות הפעלה המתחרות. ננסה להתייחס כאן לנושאים המרכזיים בבינאומה (Internationalization) של לינוקס, מעבר לאפשרות להציג טקסט בעברית בדפדפן אינטרנט.
במשך שנים רבות התעלמה קהילת המפתחים של גנו/לינוקס מנושא התמיכה בשפות בינלאומיות. משתמשי גנו/לינוקס באירופה ובמדינות אחרות השתמשו בגרסה האנגלית ולכל היותר הוסיפו תמיכה בשפה המקומית ביוזמה לא רשמית.
הניסיון למקם את גנו/לינוקס כמערכת הפעלה שולחנית ולא רק כשרת קבצים ואינטרנט, בנוסף לעניין הרב שמגלים גופים מסחריים גדולים בלינוקס בשנים האחרונות כמו גם הפוטנציאל העסקי האדיר הטמון במדינות מתפתחות, (בעיקר באסיה) מביאים לשינויים בתפיסה.
פתרונות מקומיים לתמיכה בשפה הם יקרים, לא רק בגלל עלויות הפיתוח אלא בעיקר בשבירת התאימות עם ההפצות המובילות ובירידה בתפוקה של משתמש בסביבה שאיננה סטנדרטית. לינוקס מבוססת כידוע על יוניקס ובמידה רבה נהנית ממאגר היישומים והסטנדרטים שלה. אך היא גם זכתה לכמה "ירושות" בעייתיות כמו למשל תמיכה בפונטים בשרת התצוגה X או תמיכה המנימאלית בשפות כפי שהיא מוגדרת בתקן POSIX עליו מתבססת לינוקס באופן חלקי.
תוכן עניינים |
[עריכה] "הבעיה עם גנו/לינוקס" ורמות התמיכה השונות בשפות בינלאומיות
הבעיה הקריטית היא העדר תמיכה מרכזית בהגדרות השפה. במצב כפי שהוא כיום כל יישום יכול לנהל את תמיכת השפה בלי תלות בהגדרות מערכת. למרות מידה מסוימת של גמישות שאפשר למצא בפתרון הזה, היא מקשה על ניהול התמיכה בשפה בכל הקשור לניהול הפונטים, הגדרות המקלדת, תמיכה בתקנים חדשים כמו Unicode וכדומה.
ראו למשל את המצב בשולחן העבודה KDE, שולחן עבודה המספק נכון להיום את התמיכה הטובה ביותר בשפות אך עושה זאת כמעט ללא כל תלות בהגדרות מערכתיות מקובלות. החלפת המקלדת, תמיכה דו-כיוונית וניהול השפה בתפריטים נעשית במנותק לחלוטין ממערכת ההפעלה וללא כל זיקה ליישומים אחרים שלא נכתבו לעבודה במיוחד ב-KDE.
התמיכה בשפות בגנו/לינוקס אפשרית בכמה רמות. ברמה הנמוכה ביותר שינויים בקוד המקור מאפשרים תמיכה מיטבית בשפה הרצויה לפתרון בעיות ספציפיות לשוק היעד. תמיכה פופלארית יותר היא פתרון המשולב בתוך תת-המערכת הגרפית של גנו/לינוקס בסביבות פופלאריות כמו KDE או GNOME. תמיכה אפשרית נוספת היא בהפצה עצמה אשר אחראית על קביעת הגדרות השפה בהתאם להגדרות מערכתיות חיצוניות (למשל, משתני סביבה) ואשר דואגת להתקנת תמיכה מתאימה בשפות שבחר המשתמש.
הפתרון האחרון הסובל בעיקר מאי-עקביות ברמת התמיכה בעיקר בגלל התעלמות מהבעיות המהותיות הדורשות טיפול ייסודי יותר. הבעיה עם הפתרון הראשון, כמו שהזכרנו בתחילת הדיון, היא שמירה על תאימות אשר הופכת להיות בלתי אפשרית אפילו בתוך אותה הפצה.
במקרה השני, הנפוץ יותר הבעיה המרכזית היא אי-תאימות בין יישומים שנכתבו עבור סביבות שונות באופן שמקשה על השימוש בהן. לינוקס חסרה ניהול מרכזי ויד מכוונת בעיה מרכזית ומהותית בלינוקס היא העדר יד מכוונת או מדיניות מחייבת.
פרויקט הבינאום של גנו/לינוקס, המכונה LI18NUX עתיד אולי לשנות את המצב. תרומתה של חברת י.ב.מ בהגדרת סטנדרט למאפיינים של השפות המקומיות בכל מה שקשור לקביעת שמות השפות, פורמטים של תאריכים, מטבעות, מספרים וסימנים מקומיים יחודיים פותרת נושא שהוזנח תקופה ארוכה, ומבחני תאימות בהם אמורים לעמוד הפצות ויישומים חדשים מאפשרים לאכוף תקנים אלו על הפצות המעוניינות לזכות בהסמכה של הארגון.
בזמן האחרון השתפרה התמיכה להפליא בעברית. התמיכה כוללת תמיכה מלאה בכתיבה, קריאה, העתקה והעברה של עברית, וכוללת גם תרגום מרשים אם כי לא מלא של ממשקי המערכת.
מדינת ישראל השתתפה במימון של מעבד התמלילים אופן אופיס, המספק לא רק תמיכה מלאה בעברית וסט גופנים עבריים, אלא גם את האפשרות לקרוא ולכתוב מסמכים של מיקרוסופט אופיס.
[עריכה] דרגת הבינאום של שפות בלינוקס
דרגת הבינאום של הפצת גנו/לינוקס נמדדת במספר מישורים שחלקם סקרנו בתחילת המאמר. למרות היתרון שיש לשפות פאן-אירופאיות גם שם אפשר לראות קשיים. למשל, ניהול ההתקנה בשפה המקומית, השלמת התרגום של כל המחרוזות ביישומים המרכזיים, תרגום מערכת העזרה המקוונת, מיכון תהליך קביעת השפה (מקלדת ותצוגה), תרגום בודק האיות ועוד. "חווית" המשתמש איך נראית התקנה של לינוקס אשר עברה התאמה לשפה מקומית? בהפצות רבות יכול המשתמש לבחור בין רשימה ארוכה של שפות נתמכות.
אך בזאת מסתכמת התמיכה בכל מה שקשור לעברית. ההפצה היחידה בעלת תוכנית התקנה בעברית כיום היא מנדריבה, אך חלקן דואגות להתקנת הגדרות המקלדת ולפעמים גם לפונטים.
עדיין, התקנת שולחן העבודה דורשת התקנה ידנית בנפרד מתהליך ההתקנה של גנו/לינוקס, כולל התקנה ידנית של פונטים בעברית (מושאלים) ממקורות חיצוניים. חלק מההגדרות אך דואגות לעדכן את משתני הסביבה השונים המשמשים את ספריות זמן הריצה בקביעת כיוון התצוגה או סדר המיון של מחרוזות (LANGUAGE, LANG, AC_ALL, LC_COLATE ועוד).
[עריכה] פרויקטים חדשים
אחת התרומות החשובות לתמיכה מסודרת וחופשית בעברית היא ללא ספק פרויקט קולמוס. הפרויקט מספק ערכה הכוללת חמישה פונטים איכותיים, ארוזים עבור הפצות שונות וזמינים בכפוף לתנאי רישוי שמאפשרים לשלב אותם בתוכנית ההתקנה של ההפצות השונות.
פרויקט HSpell הוא פרויקט המספק פתרון לבדיקת איות בעברית. שולחנות עבודה פופולריים כמו KDE כבר כוללים אותו כחלק משולחן העבודה ומאפשרים בדיקת איות מובנית ברכיבי תצוגה טקסטואליים. אפשר למשל לבצע בדיקת איות בשדות קלט בדפי HTML או בתוכנת דואר אלקטרוני כמו KMail.
[עריכה] הפצות ישראליות
[עריכה] גנו/לינוקס כנרת
גנו/לינוקס כנרת היא הפצת לינוקס מבוססת Knoppix הפועלת ישירות מן התקליטור (ללא צורך בהתקנה) ומיועדת לציבור התלמידים הישראלים. כנרת נולדה בפורום קוד פתוח של אתר האינטרנט Whatsup מתוך הבנת הבעיה שמערכת החינוך הישראלית מציבה בפני התלמיד - הוא מורגל לכלים מסחריים (מערכת הפעלה, מעבדי תמלילים, מהדרים, לומדות וכו') במהלך לימודיו בבית-הספר, ועל מנת לעבוד באותה סביבה גם בבית עליו לשלם סכומים נכבדים או לחילופין להשיג עותק פיראטי של אותן תוכנות. פרויקט גנו/לינוקס כנרת שם לעצמו למטרה לפתור בעיה זו על ידי יצירת הפצת לינוקס חופשית (הן מבחינת הקוד, והן מבחינת המחיר) שתענה על כל צרכיו של התלמיד, בסביבה עברית וידידותית כך שלא יידרש ידע נרחב במחשבים ע"מ להפיק ממנה תועלת.
[עריכה] קזית/קזיקס
קזית היא הפצת לינוקס עברית המבוססת על קנופיקס. הפצה זו מאפשרת למשתמשי יוניקס חדשים לטעום את עולם הלינוקס ללא צורך בהתקנה. עד כה יצאו שתי גרסאות שזכו לשימוש נרחב. מפתח קזית 1 ו- 2 הוא שלומי לובטון אשר קרא להפצה על שם כלבתו המנוחה "עזית" לה הוסיף את האות K כמקובל בקרב משתמשי KDE. בימים אלו עומדת לצאת גרסה שלישית אותה מפתח ארתיום טונקיך.
קזיקס (kazix) היא הפצת לינוקס עברית נסיונית המבוססת מורפיקס (Morphix). פרויקט זה שאף למצב את עצמו כבסיס סטנדרטי להפצות ישראליות אחרות כמו גנו/לינוקס כנרת, לינברו ועוד תוך שמירה על שלמות מערכת ההפעלה המשותפת לכל ההפצות הללו, GNU/Linux Debian. פרייקט זה אינו מתוחזק יותר ואינו בפיתוח.
מיני קזית היא מיני הפצה המכילה תמיכה בעברית אך הממשק עצמו באנגלית. הפצה זו נבנתה בעבור כנס "אוגוסט פינגווין 2" וחולקה למשתתפי הכנס על גבי מיני דיסק.
[עריכה] אחד
אחד הינו פרויקט ישראלי המציע אריזה מחדש של חבילות בינאריות סטנדרטיות של מנדריבה, במטרה לספק תקליטור התקנה בודד למשתמשי מנדריבה בישראל. פרויקט "אחד" מתעתד לספק אוסף שימושי של יישומים בתקליטור אחד ומציע תאימות מלאה להפצה פופולרית זו. משתמשי "אחד" יכולים להנות מכל כלי ההתקנה והגדרות הגרפיים המסופקים על ידי מנדריבה כמו גם מאגר החבילות הענק (ואפשרות התקנה אוטומטית של תוכנות).
