עוץ
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בדמויות המקראיות עוץ. לערך העוסק בהקוסם מארץ עוץ, ראו הקוסם מארץ עוץ.
עוץ הוא שמן של שלוש דמויות שוליות מן התנ"ך.
- בכורו של ארם בן שם בן נח. אחיהם של חול גתר ומש (בראשית, י', כ"ג). בדברי הימים א', הוא מוזכר כבנו של שם בן נח, ואחיו של ארם.
- בנו הבכור של נחור אחי אברהם.
- בנו של דישן, משושלתו של עשו.
ארץ עוץ מוזכרת 3 פעמים בתנ"ך. בירמיהו (כ"ה, כ') כאחד העמים השותים מכוס התרעלה; במגילת איכה (ד, ה) "שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת-אֱדוֹם, יושבתי (קרי: יוֹשֶׁבֶת) בְּאֶרֶץ עוּץ...", ובספר איוב (א', א') כמקום מושבו של איוב.
חוקרים שונים מזהים ארץ זו באזור ארם, באזור אדום או בבשן (ראו עמוס חכם, מבוא לספר איוב, דעת מקרא, עמ' 16-17).