עירא היאירי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עִירַא היָאִירִי חי ככל הנראה בתחילת האלף הראשון לפנה"ס. עירא היה מקורב לדוד המלך ולבניו ושירת ככהן בכיר לפני בניית בית המקדש הראשון. עירא היה בנו של עקש התקועי שהיה מגיבורי דוד. לפי דעת הפרשנים, עירא ובני דוד עבדו יחדיו בכהונה, הפרשנים הבינו זאת על ידי פסוקים אלו: "ובני דוד כהנים היו" [שמואל ב', פרק ח', פסוק יח'] וכן "וגם עירא היה כהן לדוד" [שמואל ב', פרק כ', פסוק כו'] כשהפרשן קלוסטרמן "שיחזר" את הפסוק: "ועירא ובני דוד היו כהנים לדוד" [1]. מספר אמוראים הגדירו את תפקידו של עירא כ"רבו של דוד שהיה מלמדו תורה." ככל הנראה הוא השתייך למשפחת היאירי בגרה בעבר הירדן המזרחי.
[עריכה] הערות
- ^ A. Klostermann, Die Bücher Samuelis (SZ), r München 1887 בפירושו לפסוקים הנזכרים.
