פסק דין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פסק דין (פס"ד) הוא המסמך שיוצר השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין, ובו הכרעה בסוגיה שהובאה למשפט לפניו. פסקי הדין הם בדרך כלל מסמכים מפורטים למדי, המכילים את כל טענות הצדדים ואת שיקוליו של השופט. מכלול פסקי הדין בערכאה מסוימת יוצר את הפסיקה של ערכאה זו.

בדין שבו יושבים שופטים אחדים, אחד השופטים כותב את עיקר פסק הדין, והאחרים מצטרפים אליו, לעתים תוך מתן תוספות משלהם. כאשר יש חילוקי דעות בין השופטים, כל שופט שיש לו דעה משלו כותב אותה בפסק הדין, וההכרעה היא על-פי דעת הרוב.

במשפט פלילי מסתיים פסק הדין בהרשעה של הנאשם או בזיכוי שלו. כאשר כתב האישום כולל סעיפי אישום אחדים, תיתכן גם תוצאה מעורבת: הרשעה בסעיפים מסוימים וזיכוי באחרים.

[עריכה] פרסום פסקי דין

פסקי הדין של ערכאות גבוהות (בית המשפט העליון, בית הדין הארצי לעבודה וכו') מתפרסמים בקבצים מודפסים מראשית ימיהם של בתי המשפט. לפרסום זה נודעת חשיבות בשל שיטת התקדים המחייב. גם פסקי דין חשובים של ערכאות נמוכות יותר מתפרסמים, אף שאינם בגדר תקדים מחייב, משום שיש בהם ללמד על שיקול דעתו של השופט במצב שבו אין עדיין תקדים מחייב.

עם התפתחות המחשב האישי הועברו הקבצים של פסקי הדין ל-CD-ROM, המאפשר עיון מהיר ונוח מאשר הקבצים המודפסים.

החל מסוף המאה העשרים מתפרסמים בישראל פסקי הדין גם באתר האינטרנט של הרשות השופטת.

[עריכה] זיהוי פסק דין

לכל פסק דין ניתן זיהוי ייחודי, המאפשר להתייחס אליו בפסקי דין מאוחרים יותר, במאמרים משפטיים וכדומה. לזיהוי מבנה קבוע, ונסביר אותו לפי הדוגמה הבאה (שהיא אחד מפסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בישראל, פסק דין שהחל את המהפכה החוקתית): ע"א 6281/93 בנק המזרחי המאוחד נ. מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט (4) 221.

[עריכה] סוג הדיון

ראשי התיבות שבתחילת זיהוי פסק הדין מציינים את סוג הדיון:

א"ב - אישור בחירות.
בג"ץ - בית משפט גבוה לצדק.
ב"ש - בקשות שונות.
בש"פ - בקשות שונות פלילי.
בשג"ץ - בקשות שונות בג"ץ.
ד"נ - דיון נוסף.
דנ"א - דיון נוסף אזרחי.
דנג"ץ - דיון נוסף בג"ץ.
דנ"פ - דיון נוסף פלילי.
ע"א - ערעור אזרחי.
ע"ב - ערעור בחירות.
עמ"מ - ערעור מעצר מינהלי.
ע"פ - ערעור פלילי.
ת"א - תיק אזרחי.
ת"פ תיק פלילי.

[עריכה] המקום שבו נדון התיק

בפסקי דין של ערכאות נמוכות, ירשם גם המקום שבו נדון התיק, לדוגמה:

ת"א (ירושלים) 6679/05 - תיק שנדון בירושלים.
ת"א (ת"א) 6679/05 - תיק שנדון בתל אביב.
ע"א (ירושלים) 6679/05 - ערעור אזרחי שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים.
ע"פ (תל אביב) 6679/05 - ערעור פלילי שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

[עריכה] מספר התיק

מספר התיק (בדוגמה שלפנינו 6281/93) מורכב משני חלקים: חלקו הימני הוא השנה שבה נפתח התיק, וחלקו השמאלי הוא מספר סידורי בבית המשפט שבו נפתח התיק.

[עריכה] הצדדים

לבו של הזיהוי הוא שמות הצדדים, המופרדים זה מזה בציון "נ." או "נ'", קיצור המילה "נגד". בדוגמה שלפנינו, הצדדים הם "בנק המזרחי המאוחד נ. מגדל כפר שיתופי".

בדרך כלל מופיעים הצדדים בשמותיהם המלאים, אך לעתים נשמרת אלמוניות שני הצדדים, או אחד מהם, והזיהוי ניתן באמצעות ראשי תיבות השם, או בכינויים כגון "אלמוני", "פלוני" (ראו דוגמה). אלמוניות זו ניתנת כאשר נדרשת הגנה למי שעלול להיפגע מפרסום שמות הצדדים, כגון ילדי בני הזוג במשפט גירושין.

[עריכה] המקום שבו פורסם פסק הדין

ההפניה המקובלת למקומו של פסק הדין נעשית לקובץ המודפס שבו פורסם פסק הדין. הפרסום הרשמי של פסקי הדין יוצא לאור על ידי לשכת עורכי הדין. בדוגמה שלפנינו המקום מצוין במילים "פ"ד מט (4) 221", שפירושן:

פ"ד - קובץ פסקי דין של בית המשפט העליון
מט (4) - מספרו הסידורי של הקובץ בספרות עבריות, ואחר כך מספר הכרך של קובץ זה.
221 - מספר העמוד שבו מתחיל פסק הדין.

לעתים יעשה שימוש בקיצור פד"י במקום פ"ד (ראשי תיבות של "פסקי דין ישראלים").

במקרה של הוצאה אחרת ירשם שם ההוצאה, לדוגמה:

ת"א (ירושלים) 6679/05, עליזה אבן דהן נ' דניאל חבס, תק-של 2006 (1), 13087.

זהו תיק אזרחי שמספרו 6679/05. תיק זה נדון בבית משפט השלום בירושלים, והוא פורסם בפרסומי פסקי דין של בתי משפט השלום של חברת "תקדין" (תק-של מהווה קיצור של "תקדין שלום"). המדובר בכרך הפרסומים של שנת 2006, כרך ראשון, בעמ' 13087.