Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Web Analytics
Cookie Policy Terms and Conditions פרולוג (שפת תכנות) - ויקיפדיה

פרולוג (שפת תכנות)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Prolog היא שפת תכנות השייכת למשפחה של שפות הנקראות שפות תכנות לוגיות. במקור היא פותחה לכתיבת תוכנות של בינה מלאכותית, אבל אפשר לממש באמצעותה כל מה שאפשר לממש בשפות התכנות הנפוצות.

בניגוד לשפות התכנות הנפוצות, תכנות בפרולוג איננו כתיבה של סדרת הוראות לביצוע. תכנות בפרולוג דומה יותר לתיאור של עולם והחוקיות הפנימית שלו. הרצה של תוכנית פרולוג היא שאלת שאילתה לגבי אותו עולם. מבחינה זו, יש קשר הדוק בין פרולוג לבסיסי נתונים. לפרולוג יש מנגנון הוכחה פנימי שנועד להשיב על שאילתות מורכבות. לב מנגנון ההוכחה הוא אלגוריתם להאחדה של תבניות (unification). בנוסף, כולל מנגנון ההוכחה אלגוריתם פשוט של חיפוש ממצה (back tracking).

הקוד של פרולוג מבוצע בדרך כלל על ידי אינטרפרטר ולא עובר הידור. עובדה זו, בנוסף לעובדה שמנגנון ההוכחה איננו יעיל בדרך כלל, גורמים לתוכניות פרולוג לעבוד לאט יחסית.

בגלל המבנה התיאורי, היכולת לנסח חוקים בצורה מופשטת ומנגנון ההוכחה המובנה, תוכניות פרולוג נוטות להיות קצרות ואלגנטיות מאד.

פרולוג מעצם טבעה הינה שפה רקורסיבית - אימות השאילתה מתבצע באמצעות קריאות מקוננות חוזרות ונשנות על סט החוקים הנתון עד למסקנה החד משמעית בדבר נכונות השאילתה (במקרה של שאילתת נכונות), או עד גמר איסוף כל הפתרונות האפשריים (במקרה של שאילתה פתוחה השולחת פרמטרים למילוי).

כל תוכנית פרולוג היא למעשה אוסף של פסוקי לוגיים הידועים כפסוקי הורן (Horn Clauses)

אחד הנושאים המעניינים בהתפתחות שפת הפרולוג שהיווה מקור לוויכוחים אקדמיים מרים, הוא ההוספה של הגיזומים (Cut - תחביר: סימן קריאה !) לתחביר השפה. הCut, מצד אחד, מאפשר הגדלת יעילות הריצה בצורה משמעותית, על-ידי כך שהמתכנת מגדיר לאינטרפרטר לא לבצע backtracking במקרים מסוימים, שבהם המתכנת יודע שהbacktracking אינו רצוי מבחינתו או נידון להכשל; ומהצד השני, פוגם בצורה משמעותית בתחביר הדקלרטיבי של השפה, ומקרב אותה לשפות הפרוצדורליות (לדוגמה, הסדר שבו מוגדרים הפרדיקטים משפיע על תוצאות הריצה, תופעה שכמובן אין לה מקום בשפה דקלרטיבית אמיתית)

לא ניתן להזכיר את פרולוג מבלי להזכיר את שפת הלווין דטלוג. דטלוג מוגדרת כתת-שפה (חלקית ממש) של פרולוג, אשר מצד אחד יותר מצומצמת מפרולוג, אבל מצד שני הינה דקלרטיבית אמיתית, ואינה תומכת בCuts. בדטלוג גם אין פונקציות ומנגנון ההסקה שלה הוא Bottom-Up, בניגוד לפרולוג שהיא Top-Down. דטלוג משמשת בעיקר למסדי-נתונים לוגיים בתחומי ה Business Intelligence.


בעבר תלו בפרולוג תקוות גדולות והיו שחשבו שהיא מסמלת את הכוון העתידי של שפות התכנות. כיום אפשר לומר שהתקוות לא התממשו ופרולוג, אלגנטית ומענינת ככל שתהיה, נותרה שפה אקדמית בלבד.

למחשבים אישיים התפרסם Turbo Prolog ו Amzi! פרולוג. כמו כן קיימת הרחבה גרפית ותמיכה בשפה העברית לאמזי פרולוג OW Prolog.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] לקריאה נוספת

  • קלוקסין ומליש, תכנות בשפת פרולוג, הוצאת אופוס, 1988.
  • Leon Sterling and Ehud Shapiro, The Art of Prolog: Advanced Programming Techniques, 1994
  • Ivan Bratko, Prolog - Programming for Artificial Intelligence, 1990.

[עריכה] קישורים חיצוניים


שפות תכנות

Ada | ALGOL | Awk | Assembly | Basic | BCPL | C | C++ | C# | Cobol | Delphi | Eiffel | Forth | Fortran | Haskell | Java | Lisp | Logo | Miranda | Modula-2 | Oberon | Ocaml | Pascal | PHP | Perl | PL/I | PL/SQL | Prolog | Python | REXX | Ruby | Smalltalk | Visual Basic

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu