פרחי באך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרחי באך היא שיטת טיפול מתחום הרפואה האלטרנטיבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
השיטה פותחה על ידי ד"ר אדוארד באך (1886-1936) רופא בולט בזמנו, חוקר והומופאת. ב-1930 עזב ד"ר באך את לונדון ויצא לחקור במשך מספר שנים תמציות פרחים בשטחים כפריים באנגליה.
ב-1934 החליט להשתקע והקים בהר ורנון את מרכז עבודתו, שם בילה את שנותיו האחרונות והשלים את מחקרו.
כיום, הר ורנון ידוע יותר כמרכז באך, וממשיכי דרכו של ד"ר באך שוקדים ומכינים תמציות פרחי באך, מפרחים המצויים באותו אזור שגילה באך בשנות בשלושים.
[עריכה] פילוסופיה
ד"ר באך האמין שלמצב הנפשי תפקיד חשוב בשמירת הבריאות הפיזית של האדם, ובתהליך החלמתו. ד"ר באך סיווג 38 מצבים נפשיים שונים וייצר מספר תמציות פרחים בהתאמה. לטענתו הוא מצא דרך פשוטה, טהורה ובטוחה לרפא בני אדם תוך התחשבות במצבם הנפשי והמנטלי הייחודי.
באך טען שתמציות פרחים מסוימות מובילות לריפוי עצמי בכך שהן מטהרות את האדם מגורמים רגשיים שליליים המשפיעים לרעה על בריאותו: הן עוזרות לסלק רגשות שליליים, ומשנות עמדות ותכונות אופי באופן שתורם לשלוות הנפש ולשמחת האדם. לטענתו, התמציות עוזרות בהתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה, פחד, דיכאון, כעס והימנעות, דאגות יתר, ערך עצמי נמוך, אשמה ובדידות.
[עריכה] הפקת התמציות
תמציות באך מופקות מניצנים, פרחים, שיחים ועצים שאינם רעילים. התמציות נוצרות מהתחממות של הפרחים במי מעיינות תחת השמש, או מהרתחת הפרחים במים במידה הרצויה.
