קרן קיימת לישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא ארגון ציוני שנוסד ב־1901, כאמצעי לאיסוף כספים מיהודים לשם קניית קרקעות בארץ ישראל והכשרתן להתיישבות יהודית. כיום עומד בראשה אפרים שטנצלר (ראש עיריית גבעתיים לשעבר).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
בקונגרס הציוני הראשון ב־1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על ייסוד "הקרן הקיימת לישראל" - ארגון שתפקידו לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית. הקרן הקיימת נוהלה על־ידי ההסתדרות הציונית. יונה קרמנצקי עסק בצדדים המעשיים של הקמת הקרן, והיה מנהלה הראשון עד 1907.
לאחר מכן מונה מנחם מנדל אוסישקין לעמוד בראש הקרן. בתקופה זו הייתה חברת "הכשרת היישוב" בראשות יהושע חנקין הקונה העיקרית של קרקעות עבור קק"ל. משנות השלושים ואילך, בתקופת כהונתו של יוסף ויץ כראש הקרן, החלה קק"ל לרכוש קרקעות במישרין מבעלי הקרקע הערבים. כדי לייעל את תהליך רכישת הקרקעות, אורגנו חמישה משרדים מחוזיים ומונו אנשים שהיו בעלי ידע בענייני קרקעות ובניהול משא ומתן עם בעלי קרקע ערבים. אז החלה רכישת קרקעות באזורים שעד אז לא הייתה בהם דריסת רגל ליהודים, כמו הרי יהודה, הגליל המערבי, עמק החולה ובדרום הנגב.
בעקבות מאורעות 1939-1936 והצמצום באפשרויות רכישת הקרקע מהערבים, החלה קק"ל להיות שותפה ביחד עם הסוכנות היהודית גם במפעל ההתיישבות בארץ.
עד קום המדינה רכשה הקרן יותר ממיליון דונם אדמה.
הקמת קרן היסוד בשנת 1920 (הארגון שניהל את כספי ההסתדרות הציונית) ומנהל מקרקעי ישראל ב־1960 (הארגון שריכז את הקרקעות הציבוריות של מדינת ישראל) צימצמו את תחום אחריותה של קק"ל, וכיום פעילותה מרוכזת סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.
[עריכה] פעילות קק"ל
לפני הקמת המדינה עסקה קק"ל בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. מאז קום המדינה היא עוסקת במפעלי ייעור, פריצת דרכים, הכשרת קרקע וחינוך. בשנים הראשונות של הקמת המדינה עבדה הקרן הקיימת לישראל על פרויקט ייבוש החולה. בשנים האחרונות פועלת קק"ל גם להנגשת החניונים, הפארקים והיערות שלה לאנשים בעלי מוגבלויות.
[עריכה] מטרות קק"ל
תפקידיה של קק"ל בעבר היו לרכוש אדמות בארץ ישראל וליצור מקומות להתיישבות יהודית. עם קום המדינה הועברו קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל לפני קום המדינה לידי מינהל מקרקעי ישראל.
מאז קום המדינה שונתה ייעודה של קק"ל והיא תיפקדה כאחראית על התיישבות היהודית במדינת ישראל. על־פי חוק הקרן הקיימת שנחקק בכנסת בשנת 1953 נאמר שמטרות קק"ל הן לרכוש קרקעות וליישבם ביהודים. בשנת 2005 החליט היועץ המשפטי לממשלה כי אדמות קק"ל יכולות להימכר גם לאזרחים ערבים וכי ישנה אפליה ביסוד החוק ובמטרותיה של קק"ל, שלא איפשר עד כה לקק"ל למכור אדמות לאזרחים לא יהודים.
[עריכה] ביקורת על קק"ל
ד"ר יוסי ביילין, בספרו "אחד העם פינת הרצל", מותח ביקורת על הקרן הקיימת ממספר כיוונים. לטענתו לאחר הקמת המדינה ויסוד מינהל מקרקעי ישראל קיומה של קק"ל מהווה כפילות מיותרת, וקובל על כך שניתן לקק"ל להקצות משאבי ציבור (קרקעות) כגוף פרטי ופוליטי ללא פיקוח של המדינה, בעוד שכ-80 אחוז ממקורות המימון שלו מגיעים מהמדינה. לטענתו "זהו גוף שאיו לו הצדקת קיום פורמלית ובלתי פורמלית, והוא מתקיים מתוך אינטרסים ארגוניים בלבד..", ובכך מאשים את קק"ל שקיומה משמש בעיקר במטרה לשמר את כוחה ולחלוקת "ג'ובים" ומינויים פוליטים. בנוסף נשמעות האשמות בנוגע למעורבות של חברת בת של קק"ל, "הימנותא", בקניית אדמות מחוץ לתחומי הקו הירוק אשר לגביהן ישנה מחלוקת פוליטית.
[עריכה] ראו גם
- הקופסה הכחולה
- ייבוש החולה
- יער יתיר
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קרן קימת לישראל, אתר הבית
- קק"ל - כתבה מ"נענע" על קרקעות קק"ל.
