הרבנות הראשית לישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון במדינת ישראל וכוללת את בית הדין הרבני הגדול ומערכת השולטת על מינוי רבנים ודיינים, התקנת תקנות, הפעלת מערכת הכשרות ועוד.

בניגוד לתפקיד החכם באשי שקדם לה, ברבנות הראשית מכהנים שני רבנים, אשכנזי וספרדי, שמחזיק גם בתואר המסורתי הראשון לציון. כל אחד מהרבנים הראשיים עומד בראש מועצת הרבנות הראשית או בית הדין הרבני העליון, כאשר הם מתחלפים באמצע הקדנציה. הרבנים הראשיים נבחרים לתקופה של 10 שנים והם אינם יכולים להתמודד לכהונה שנייה רצופה.

מועצת הרבנות הראשית מנתה בתחילה מלבד הרבנים הראשיים 6 חברים מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים, שנבחרו על ידי האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים. החל משנת תש"ם (1980), נקבע כי במועצה יכהנו 10 חברים במקום 6 ומלבדם יכהנו רבני 4 הערים הגדולות, האשכנזים והספרדים, כל אחד מחצית הקדנציה. הרב הראשי לצה"ל יהיה חבר במועצה, אך ללא זכות הצבעה.

[עריכה] תולדותיה

הרבנות הראשית הוקמה בשנת תרפ"א (1921), בחסות שלטונות המנדט הבריטי, במקום תפקיד החכם באשי שהתקיים תחת השלטון העותמני. רבה של ירושלים דאז, הראי"ה קוק, יזם את הקמת המוסד וטיפח אותו כנגד התקפות מצד קיצוניים חרדים בטענה שהרבנות קשורה יותר מדי למוסדות החילוניים וניסיונות מצד החילוניים להגביר את השפעת השלטון והציבור החילוני על המוסד.

הרבנות תקנה מספר תקנות חשובות. בכל הנוגע לסדרי הדין, כמו הקמת בית דין לערעורים וכדומה, תקנות בנושאי כתובה ומזונות, איסור נישואי בוסר ואיסור ריבוי נשים (ביגמיה ופוליגמיה), דיני יום ירושלים ויום העצמאות ועוד. ההחלטות הזכורות ביותר של הרבנות הראשית הם ההחלטות משנת תשל"ג (1973), מיד לאחר שנבחרו הרבנים שלמה גורן ועובדיה יוסף. אחת- פסק הדין של הרב גורן ועוד תשעה דיינים שהאח והאחות לנגר אינם ממזרים בניגוד לפסיקה קודמת, לאחר שטען כי הגיור של הבעל הראשון לא היה תקף וממילא אמם לא הייתה אשת איש. שתים- פסק הדין של הרב עובדיה יוסף כי הפלאשים (ביתא ישראל) הם יהודים ויש להעלותם ארצה. בעקבות פסק הדין פעלה הסוכנות היהודית להעלותם ונערכו מבצע שלמה ומבצע משה.