רחיפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

רחיפה

מצנח רחיפה ממריא בברזיליה

מצנח רחיפה ממונע ממריא

רחיפה (אנגלית: Paragliding, צרפתית: Parapente) הוא ספורט אתגרי שבו הספורטאי ממריא מגבעה או צוק כשהוא רתום למצנח רחיפה ודואה, לעתים בסיוע זרמי אוויר עולים. קיימות גם גרסאות ממונעות של הספורט העושות שימוש במנוע קטן הנישא על גב הטייס, ואף במנשא עם גלגלים (ראה מצנח ממונע גלגלי).

[עריכה] מבנה

רחיפה היא סוג של דאיה, והמייחד אותה הוא סוג הכנף שבו משתמשים. הכנף היא חופה הדומה דמיון חיצוני מסוים לחופה של מצנחי צניחה חופשית, אולם שונה ממנה במבנה ובמאפיינים האווירודינאמיים. כנף של מצנח רחיפה עשויה מבד ושומרת על צורתה מכוח לחץ האוויר המתפתח בתאי החופה כאשר אוויר זורם על פני שפת ההתקפה. הצנחן יושב ברתמה מיוחדת המחוברת באמצעות קרבינות, רצועות אריג, ומיתרים לנקודות רבות בחופה. סידור המיתרים הוא מהגורמים המשפיעים על אופי החופה.

[עריכה] הטיסה

[עריכה] רכס

כאשר יש רוח יציבה הפוגעת במכשול טופוגרפי, למשל צוק או גבעה תלולה, זרימת האוויר מכוונת כלפי מעלה. באזורים אלה ניתן לבצע דאיית רכס. דאיית רכס מתאפיינת ביכולת לשהות זמן ארוך (ככל שהרוח מתמידה בעוצמתה וכיוונה) באזור תחום ומצומצם יחסית (לאורך רצועת העילוי הצמודה לרכס). בישראל מתבצע סוג זה של דאיה בעיקר בנתניה, געש ובמקומות נוספים לאורך רכס הכורכר לחוף הים התיכון.

[עריכה] שימוש בתרמיקות

במקומות בהם אין עילוי רכס ניתן בתנאי מזג אוויר מסוימים לנצל זרמי אוויר עולים הנוצרים עקב הפרשי טמפרטורות בין אזורים שונים באטמוספירה ("גושי אוויר"). שתי תכונות של האוויר יוצרות תופעה זו - הולכת החום הגרועה של האוויר, והעובדה שאוויר חם קל מאוויר קר. תוך ניצול התרמיקות (זרמי אוויר חם עולים) ניתן לצבור גובה (בניגוד לצניחה שבה רק מאטים את התנועה מטה) וכך להאריך את זמן השהייה באוויר.

[עריכה] טיסות מרחק (Cross Country)

לאחר שהמרחף צובר מיומנות בשימוש בתרמיקות, ניתן לטוס מתרמיקה לתרמיקה, וכך לעבור מרחקים גדולים יחסית, על אף היות מצנח הרחיפה כלי טייס איטי. קיימים שיאי עולם בקטגוריות השונות למרחקים של מאות קילומטרים. השיא הישראלי למרחק בהמראה מהקרקע (FOOT LAUNCH) עומד על 67 ק"מ (המקסימום האפשרי בצפון הארץ - מזיכרון יעקב לדרום רמת הגולן), ולהמראה בגרירה כ-116 ק"מ.

[עריכה] טיסה אווירובאטית (אקרו)

יש מרחפים המתעניינים יותר בביצוע תרגילי שליטה במצנח, למרות שאלו כרוכים באיבוד גובה מהיר שבטיסה רגילה משתדלים להמנע ממנו. בדרך כלל ממריאים ממקום גבוה ומנצלים את הגובה לביצוע התרגילים. תחום זה נחשב למסוכן יותר, והעוסקים בו מעטים יחסית.

[עריכה] טיסה תחרותית

גם בתחום טיסות המרחק וגם בתחום האקרו מתקיימות תחרויות. בטיסות מרחק (XC) מתחרים על הגעה ליעד ועל מהירות טיסה, בדרך כלל על מסלול של כמה עשרות קילומטרים או יותר. בתחום האקרו מקבלים המתחרים ניקוד הנקבע על ידי שופטים, כמו למשל בהתעמלות קרקע. מאז שנת 1989 מתקיימות אליפויות עולם ברחיפת Cross Country. אליפות העולם לשנת 2007 תתקיים במנילה, אוסטרליה.

[עריכה] מסעות רחיפה (Vol Bivuoac)

ענף נוסף של הרחיפה, הנחשב לקשה ומסוכן ביותר ועוסקים בו רק מיעוט מצומצם דומה לטיסות מרחק (XC) רגילות, אולם נמשך זמן רב יותר, לאורך מרחק גדול יותר ומספר רב של ימים, כאשר טסים מהר להר ומטפסים ברגל ממקום הנחיתה לאתר ההמראה הבא. ענף זה אפשרי בעיקר באזורים הרריים, כמו האלפים באירופה והרי ההימאלאיה. קיימת תחרות בינלאומית בסוג זה של טיסה הנקראת "רד-בול X-ALPS" וכוללת טיסה והליכה לאורך מסלול של מאות קילומטרים במשך כשבועיים.

[עריכה] מספר משתתפים

מעריכים כי בצרפת לבדה פעילים כ-25,000 מרחפים, ובעולם כולו כמאה אלף. בישראל כ-400 מרחפים פעילים.

[עריכה] בטיחות

ספורט הרחיפה אינו מסוכן כמו שנדמה לעתים למי שאינו עוסק בו. עם זאת, ישנו פוטנציאל לפגיעות קשות, בעיקר לאלו שאינם מודעים למגבלות היכולת שלהם. בהיותו כלי טייס איטי, מוגבל מצנח הרחיפה לתנאי מזג אוויר של רוח חלשה יחסית, וקל יחסית להקלע עקב שיקול דעת לקוי של הטייס לתנאי מזג אוויר בלתי מתאימים. במהלך השנים שבהם קיים הספורט התפתחו אמצעי הבטיחות במידה רבה, וכיום מקובל לטוס עם קסדת מגן ורתמה עם הגנות גב מסוגים שונים, המצמצמות נזק לעמוד השידרה במקרה של נחיתה קשה. כמו כן מקובל לטוס עם מצנח רזרבי שניתן לרדת בעזרתו לקרקע במקרה של כשל בחופה הראשית.