רקוויאם גרמני (ספר)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רקוויאם גרמני - יהודים בגרמניה לפני היטלר, 1743 - 1933 הוא שמו העברי של ספרו של עמוס אילון, שנכתב במקורו באנגלית בכותרת "The pity of it all", (בתרגום מילולי - מה חבל על כל זה).
הספר יצא לאור בארצות הברית ובאירופה בשנת 2002, ובשנת 2004 יצא לאור בישראל בהוצאת דביר, בתרגום דני אורבך. כותרתו של הספר לקוחה מהפואמה "רקוויאם גרמני" מאת ג'יימס פנטון, המשמשת כמוטו לספר.
הספר סוקר את תולדותיה של יהדות גרמניה, החל משנת 1743 כאשר נכנס משה מנדלסון לעיר ברלין, אירוע שהיה בו כדי להתחיל את תנועת ההשכלה של יהדות גרמניה ולהביא לשילובם של היהודים בחברה הגרמנית, ומסתיים בהימלטות הפילוסופית חנה ארנדט מגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933. את שאירע בין שני האירועים, עליית יהדות גרמניה לפריחה תרבותית ולשגשוג כלכלי וחברתי, שהוציא מתוכו אישים מובילים בתחומי הרוח, המדעים והחברה, והידרדרותה של יהדות זו לאובדן, סוקר אילון דרך עיון בקורות חייהם של אישים כמנדלסון, היינריך היינה, רחל ורנהגן, ברתולד אורבך, שלמה בובר, קורט טוכולסקי, חנה ארנדט, אלזה לסקר שילר ורבים אחרים. ההיסטוריה של יהודי גרמניה נסקרת בספר באופן אישי, ואף רגשני, דרך קורות חיי האישים המתוארים בו, ולא כרצף של עובדות היסטוריות.
אילון היה בעבר עיתונאי מוביל בישראל, והפך לסופר וביוגרף. בשנים האחרונות חי אילון בטוסקנה, לאור אכזבתו ממדינת ישראל. עם צאתו לאור בישראל עורר הספר עניין רב, ושהה זמן מה ברשימת רבי-המכר. במסע קידום המכירות שליווה את צאת הספר התראיין אלון לעיתונאי הארץ ארי שביט והסביר כי הספר הוא מספד לתרבות רפובליקת ויימאר, וכי הקורא את הספר אינו מגיע למסקנה כי סופו הטראגי של "מפעל ההשכלה" של יהדות גרמניה היה מחויב המציאות, וכי ביחסים בין גרמניה ובין יהודיה לא היה דבר מה שחייב את סופה המחריד של יהדות גרמניה.
