שיחה:רש"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים 1 דרכו של רש"י 2 אבוי 3 שם הערך פתטי - מישהו מתנגד שייקרא רש"י? 4 שמות ערכים אם או בלי רבי

[עריכה] דרכו של רש"י

כתבתי כאן דבר שמאד מקובל בין פרשני רש"י, ומישהו "דאג" משום מה למחוק. כתבתי שכאשר רש"י בפירושו על התורה, מביא מדרש, הוא רק מפני שנאלץ לעשות זאת, וגם זאת, רק כאשר המדרש מיושב גם ע"פ דרך הפשט. דבר זה מיוסד ומבוסס ומקובל. אני משוטט כעת בויקיפדיה, ולא בין ספרים, כך שלא זכור לי כל הפרטים בענין זה, אך זכור לי שאחת ההוכחות לזה היא מכך שכמה וכמה פעמים רש"י כותב שאינו יודע פירוש על הפסוק, וזאת על אף שבמדרש נמצאים ביאורים ופירושים לרוב. דבר זה מביא אותנו לכך שלא תמיד כשיש קושי בפסוק מצטט רש"י את המדרש.-- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת רסקין ששכח/ה לחתום.

אני מחקתי. דבר זה לא מדוייק, שכן פעמים רבות מביא רש"י דברים שאינם מתאימים לפשט (להבנת הפשט ראה פרשנות הפשט המקראית). מה שאינו מביא, זה מדרשים שינם עוסקים בפרשנות כלל אלא בדרשות. דודס • שיחה 14:36, 24 יולי 2006 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה -על אף שרש"י מביא לעיתים בסגנון שציינת ("אין לנו אלא פשוטו של מקרא" וכו'), ישנן דוגמאות שהפשט מסתדר היטב ובכל זאת רש"י מביא מדרש, כך שעל אף הכלל המפורסם, הוא לא בהכרח מדוייק. DGtal 14:38, 24 יולי 2006 (IDT)

האמת היא שאני מניח שאתה לא מודע לדרכו של הרבי מליובאוויטש בפירוש רש"י על התורה. אין בכחי ללכת כעת לארון הספרים ולתחיל להתנצח בראוית. אני גם לא חושב שכאן הוא המקום לזה. מה שכן, אוכל לומר לך שבביאוריו הרבי מבאר בטוב טעם איך שכל דבר שרש"י מביא הוא ע"פ פשוטו של מקרא (וכלשון רש"י: "ואני לא באתי אלא כו'"). ואכהמ"ל.

אני מניח שגם לך יסודות למה שאתה אומר, ובמילא יש כאן שתי שיטות. ובהחלט לא כאן המקום לדון בהם.

סבורני שכדאי יהי' לציין לכך לפחות.

עיין נא בערך המוזכר. מדובר בשיטתו של רש"י ולא בשיטת הרבי ז"ל. דודס • שיחה 14:45, 24 יולי 2006 (IDT)

במקרים כאלה, הרבי מסביר בביאוריו את הקושי שיש כן בפסוק, ושלכן מוכרח רש"י להביא מדרש וכו'.

שוב, לא כאן המקום להאריך ולדון. אתה יכול להסכים ויכול גם שלא להסכים לשיטה זו. אך לבטח שהיא שיטה מבוססת ומוצקת, ושיטה נפלאה בביאור פירושו של רש"י על התורה. [מתורתו של הרבי, חלק זה הוא מהחלקים הכי יפים]. רסקין 14:46, 24 יולי 2006 (IDT)

אופס, רק עכשיו שמתי לב למה שכתבת. אכן הערך הוא על רש"י, אך שיטת הרבי אומרת שזוהי דרכו של רש"י - לפרש רק על פי פשוטו של מקרא, ושיטה זו היא על פי דברי רש"י עצמו. כך שכאשר אתה בא להגדיר את דרכו של רש"י, אינך יכול לקבוע דבר שלכאורה הוא טעות, או עכ"פ שרוי במחלוקת.

ראה, קושי בפשט עדיין אינו אומר שפירוש מדרשי הוא פשט חילופי. פשט זה דבר מאד מוגדר - צריך להיות לפי כללי הדיקדוק, התחביר וההקשר. הקשיים ישנם אך המדרש הוא לא פשט. דודס • שיחה 14:53, 24 יולי 2006 (IDT)

ר' רסקין שלום, בטוחני שמבין אתה את ההבדל בין פשט לדרש. על פי הפשט הפשוט, רש"י עצמו אינו מקפיד להביא דווקא את הפשט במקום שיש מדרש. לפי פרשנותו של הרבי מלובביץ' ומפרשים אחרים רש"י כן הקפיד להביא את הפשט, וממילא יש להעמיק ולעיין מדוע לא הביא הוא את הפשט הפשוט. הסברם זה הוא עצמו דרשני, ואף כי וודאי יש מקום רב לשיטה זו, ו-70 פנים לתורה, אין רש"י יוצא מכדי פשוטו, ובפשטות הוא איננו מקפיד דווקא להביא את הפשט בכל מקום שאפשר. DGtal 14:56, 24 יולי 2006 (IDT)

איך אוכל לבאר לך דבר שלא ראית... אין לי כח כעת להביא דוגמאות (אולי במוצאי שבת), אך אני בהחלט מתכוין לכך שישנם קשיים גדולים לפעמים, שרש"י בוחר לתרץ אותם ע"י מדרש. לא בהכרח שמדובר בקושי דקדוקי (לפעמים כן, אך לפעמים מדובר בקושי בכללות הסיפור או משהו אחר שמפריע ל"בן חמש למקרא" שיושב להבין את החומש). ולאידך, אני בהחלט מתכיון לכך שכאשר רש"י מביא מדרש ה"ז מתאים בהחלט לדרך הפשט (אם תראה דוגמאות בשיחות הרבי, תבין על מה אני מדבר).

בכל אופן, תחליט כפי שאתה רוצה. אני צריך ללכת, ואולי במוצאי שבת אחזור עם יותר כח ומצב רוח, ואפרש שיחתי.

שבת שלום! רסקין 14:59, 24 יולי 2006 (IDT)

שוב, הבעיתיות של דבר אחד לא מכסה על חסרונותיו של דבר אחר. הפשט, צריך להיות נכון מבחינה דיקדוקית, תחבירית וקונטקסטית, ושלא יהיה בו דבר שאינו כתוב בטקסט. אם אין דבר העונה על זה לגמרי - הפשט הוא הדבר הקרוב ביותר להגדרות אלו, או אפשר לומר שאינו ידוע. בכל מקרה, ישנם מדרשים המובאים על ידי רש"י, מסיבות עקביות ביותר (מופלאות, כהגדרתך), אך אינם פשט. דודס • שיחה 15:07, 24 יולי 2006 (IDT)

אתה מתעמת כאן עם דברי רש"י שכתב שפירושו הוא רק על פי הפשט, ולא על דרכו של הרבי תלונותיך.

ולמה שכתבת שלפעמים נראה שאינו מביא את הפשט הפשוט, ומעדיף מדרש: כל פעם שיש כזה מקרה, הרבי מבאר את הקושי שבפשט הפשוט, כך שמדרש יהי' עדיף עליו. ובכל זאת, מוכרח שהמדרש שרש"י מעדיף על המובן לכאורה בפשטות הוא על פי הכללים של "פשוטו של מקרא". רסקין 15:03, 24 יולי 2006 (IDT)

אני מכיר את דרכו של הרבי, אך יש הסברים אחרים אצל גדולי ישראל, ולא כולם נוקטים בשיטה זו שתמיד יש קושי בפשט. זה הכול. DGtal 15:05, 24 יולי 2006 (IDT)

גם לי ידוע שיש מגדולי ישראל שלא נקטו בשיטה זו, ואנני אומר שצריך להיות כתוב בערך בצורה חד משמעית כפי שיטה אחת. אך נדמה לי, שהקרוב יותר לדבריו של רש"י עצמו על פירושו היא שיטת הרבי, כך שמתאים להביא בערך העוסק בדרכו של רש"י גם את שיטת הרבי.

באם אתם סוברים אחרת, זוהי זכותכם. ואין זה משנה לי כלל. כל מה שכתבתי כאן הוא לבאר את מה שחשבתי לנכון, ושאני חושב לנכון. בכל אופן אני צריך לזוז. שבת שלום! רסקין 15:09, 24 יולי 2006 (IDT)

גם אם יש קושי בפשט, זה לא הופך את הפשט לדרש (פעם שלישית). לדברי רש"י עצמו, ראה רשב"ם המצטט אותו בתחילת פרשת ויצא. דודס • שיחה 15:15, 24 יולי 2006 (IDT)

להלן העובדות:

• רש"י מצהיר על עצמו (וכך מתייחס אליו גם נכדו הרשב"ם) כי "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא". כלומר - תודעתו של רש"י ובני דורו הייתה שזו פרשנות פשט ולמעשה הם יצרו את המושג ומשמעותו.
• פרשני רש"י השונים ופרשני מקרא אחרים סברו התייחסו לפירושו כאילו הוא מתייחס אך ורק לפשט הפסוקים ולא למטרה אחרת. בדרכם הלך הרבי מלובביץ' (ועם כל הכבוד הרב אליו, לא חידש בכך).
• כמה וכמה פרשני מקרא תקפו את רש"י וטענו כי למרות טענתו כי הוא מפרש פשט, אין זה נכון. דעה זו התקיימה במקביל לדעה הקודמת.
• פרשנית וחוקרת רש"י הגדולה ביותר, נחמה לייבוביץ' זצ"ל טענה בתוקף כי כל פירושי רש"י באים אך ורק בכדי לענות תשובות פשט לקשיים בפסוק, והראתה זאת באין ספור שיעורים, מאמרים ו"גיליונות". דעתה שלטה הן בעולם התורני והן בעולם המחקר עד לשנים האחרונות.
• עוד בחייה של נחמה טענו מספר חוקרים כי רש"י שילב בפירושו מדרשים לצורך חינוכי ותמכו את דבריהם בפירושים שונים את רש"י. דעתם של אלו לא נשמעה בתחילה ורק בשנים האחרונות התפשטה בין החוקרים.
• יש לציין כי עצם המשמעות של המושג "פשט" איננה כה פשוטה כפי שנדמה לכם, וחוקרת הפרשנות הידועה שרה קמין הביאה 15 הגדרות שונות שניתנו במהלך השנים והוסיפה 3 משלה. בטרם אתם מתווכחים האם רש"י מפרש לפי הפשט או שמא לא, כדאי שתבררו מהו "פשט". אריה א 23:01, 24 יולי 2006 (IDT)

הוא אשר אמרתי!

והנקודה האחרונה שהעלת היא חלק ממה שניסיתי להסביר לקודמך, אלא שלא הבינו זאת (ותרם לכך גם מה שכל הדו-שיח היה רק במשך כמה דקות, ועם שלש אנשים, כך שלפעמים דודס חשב שעניתי לו בשעה שעניתי לDGTAL). אך אין לי כח להאריך.

ושוב אני חוזר ומדגיש, שלפי זה יש לתקן את הערך! ולפחות להדגיש שישנם כמה שיטות בזה, ולא לכתוב בצורה חד משמעית, ש"דרכו של רש"י" היא להכניס בפירושו גם דברים שאינם לפי פשוטו!

[באשר לשיטת הרבי: לא כתבתי שההתייחסות לפרש"י עה"ת כאל פשט בלבד היא חידוש של הרבי. חידושו של הרבי הוא בהדגשת פרט זה וביאורו בריבוי מקומות בצורה נפלאה, וגם ביצירת כמה כללים חדשים (הלקוחים מתוך דברי רש"י או מתוך הבנה בסגנון פירושו), ועל פיהם תירוץ קושיות וכו']. רסקין 04:03, 26 יולי 2006 (IDT)

[עריכה] אבוי

איזה ערך נורא בעליבותו, ביחס לגדול פרשני המקרא והתלמוד! 900 שנה לרש"י, ואין מי שישלח ידו לתקן את העוול? אני קורא לבעלי העניין והידע לעזור במלאכה... הלל 18:49, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

"במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". דוד שי 19:00, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

נו, ציפיתי לתגובה כזו. אני דווקא חשבתי על אמרה הולמת יותר, אם כי פחות מוכרת: "קריינא דאיגרתא איהו למהווי פרוונקא" (=קורא האיגרת הוא יהיה השליח); נאמר גם בקיצור, "קריינא דאיגרתא". יעני, מי שמדבר. אבל מה לעשות שאין ברשותי כרגע חומרים עשירים ומוסמכים על רש"י?... הלל 19:14, 16 אוקטובר 2005 (UTC)

[עריכה] שם הערך פתטי - מישהו מתנגד שייקרא רש"י?

רבי שלמה יצחקי ידוע בשמו רש"י, אני יודע על המדיניות של לא לכתוב שם הערך את התואר רב, אולם, לפי דעתי מקרה זה הוא שונה, משום שזה חלק בלתי נפרד מהשם שלו וכך הוא ידוע, אם משנים את שם הערך זה נראה לי צביעות ופתטיות. אביעד-מים 20:48, 22 פברואר 2006 (UTC)

לפי המדיניות אם הוא מוכר עם התואר רב (כמו רבי עקיבא) התואר אמור להיות חלק משם הערך כרם יהושע 20:51, 22 פברואר 2006 (UTC)

לפי דעתי כך גם עם השם רש"י. אביעד-מים 20:54, 22 פברואר 2006 (UTC)

גם אני בעד רש"י.

מישהו מתנגד שהערך ייקרא רש"י? או אולי רבי שלמה יצחקי?

אצל רש"י ה"רבי" בהחלט הפך לחלק מהשם.

(שיניתי את כותרת הפיסקה כדי שיופיע לכולם ברשימות מעקב.)--אמיר א. אהרוני 07:52, 24 פברואר 2006 (UTC)

אני בעד רש"י. גילגמש • שיחה 07:54, 24 פברואר 2006 (UTC)

הועבר. עכשיו הגיע הזמן לכתוב ערך על פרופ' שלמה יצחקי, העומד בראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דוד שי 08:24, 24 פברואר 2006 (UTC)

[עריכה] שמות ערכים אם או בלי רבי

כיצד אמורים לרשום את הקישורים לערכים מקבילים [[]] המילה רבי בתוך הסוגרים או בחוץ ? מי-נהר 21:17, 29 במרץ 2007 (IST)

ראה שיחה:עובדיה מברטנורא#"התאריך הקובע" למתן קידומת רב. בברכה, ינבושד.

תודה ינבושד אכן יש כבוד לפז"מ ^_^ . מי-נהר 21:28, 29 במרץ 2007 (IST)