שיחה:שביל הזהב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן עניינים |
[עריכה] פליגאט!
אם זו אכן תורתו של הרמב"ם, אז הוא לקח אותה כמעט בשלמותה מאריסטו.--עמית אבידן 22:16, 3 מאי 2005 (UTC)
just for you--Hmbr 22:21, 3 מאי 2005 (UTC)
-
- חיכיתי מתי זה יגיע. לקח יותר מדי זמן לטעמי. אנשים פה נרדמו בשמירה. להגנתו של הרמב"ם, צריך לומר שבהקדמה ל"שמונה פרקים "הוא מתנצל וכותב:
- "ודע, שהדברים אשר אומר בפרקים אלו ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שבדיתים מעצמי, ולא פירושים שחידשתים, אמנם הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים במדרש ובתלמוד, וזולתם מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם הקדומים והחדשים; ומחיבורי הרבה בני אדם.
- ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מאמר כולו מספר מפורסם, בלשונו, אין בכל זה רוע. ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם ממני, שאני כבר התוודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכיר: "אמר פלוני", שזאת אריכות אין תועלת בה. ואפשר שהיה מביא זיכרון שם האיש ההוא לחשוב, מי שאין לו חך, שהדבר ההוא נפסד ותוכו רע, לא יבינהו. מפני זה ראיתי שלא לזכור האומר. שכוונתי להועיל הקורא ולבאר לו העניינים הצפונים במסכת הזאת."--אפי ב. 22:34, 3 מאי 2005 (UTC)
- חיכיתי מתי זה יגיע. לקח יותר מדי זמן לטעמי. אנשים פה נרדמו בשמירה. להגנתו של הרמב"ם, צריך לומר שבהקדמה ל"שמונה פרקים "הוא מתנצל וכותב:
- מה זה חיכיתי אינעל אבוק??? מה זה פה, בחינה? אתה רואה משהו לא בסדר תקים צעקות, אל תחכה.--עמית אבידן 22:42, 3 מאי 2005 (UTC)
- אגב, האם כדאי להוסיף את
דוגמאות לעניין בתכונות נפש | |||
ביחס | קיצוניות אחת | קיצוניות שניה | דרך האמצע |
---|---|---|---|
דחף מיני | התנזרות | לשכב עם כל אישה שרואים | לשכב עם כל אישה שניה שרואים |
???--עמית אבידן 22:26, 3 מאי 2005 (UTC)
[עריכה] מהי המידה הממוצעת בין גאוה לשפלות
(בעקבות תיקונים שעושה ברגר) מה שכותב הרמב"ם שצריך לנטות בכמה מידות לקצה השני ולא לדרך האמצע היא הדרכה מיוחדת שהוא מדריך לציבור לנטות מעת מהאמצע של המידה. אבל לא בגלל זה המידה האמצעית משתנית.
וכפי שהוא כותב בשמונה פרקים:
- "...וכן הנדיבות ממוצעת בין הכילות והפזרנות.
- ואומץ הלב ממוצע בין ההעזה ובין רוך הלבב.
- והסלסול ממוצע בין ההתנשאות ובין הקרתנות.
- והענווה ממוצעת בין הגאווה ושפלות-הרוח.
- והשועות ממוצעת בין היהירות ובין הנחיתות.
- וההסתפקות ממוצעת בין חמדת-הממון ובין העצלות.
- והסבלנות ממוצעת בין הרגזנות ובין חוסר - הרגשת-החרפה.
- ובושת-פנים ממוצעת בין העזות והביישנות."
ועוד הוא כותב:
- ..."ולזה העניין לא היו החסידים מניחים תכונת נפשותיהם תכונה ממוצעת
- בשווה, אך היו נוטים נטייה קלה לצד היתר או החסר, על דרך הסייג.
- רצוני לומר, שהיו נוטים, למשל -
- מן הזהירות מעט לצד העדר הרגשת ההנאה.
- ומן אומץ-הלב - לצד ההעזה מעט.
- ומן השועות- לצד היהירות מעט.
- ומן הענווה - לצד שפלות הרוח מעט.
- וכן בשאר. ואל העניין הזה רמזו באומרם: "לפנים משורת הדין"."
לטקסט המלא באתר דעת --אפי ב. 11:17, 4 מאי 2005 (UTC)
[עריכה] רבינו בחיי המציא את "אחרי המעשים נמשכים הלבבות"?!
אז נכון שהוא ציין את זה בספרו "חובות הלבבות", אבל לא הוא המציא את זה! עוד בספר החינוך, בטעם המצווה "שלא לשבור עצם מקרבן הפסח" (נדמה לי שזה זה, כמעט בטוח) ציין מחבר הספר בין השאר ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות", ולכן לעתים אנו מחויבים במצוות מוזרות; אבל, הו לא, לא רבינו בחיי המציא את המונח, לא לא.
- ולמה אתה חושב שספר החינוך קדם לרבנו בחיי?! הוא היה מאוחר לו בכ-200 שנה. דניאל צבי 18:41, 2 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] צריך לכתוב ערך נוסף
שיציג את שיטת דרך האמצע בתרבות יוון ובתרבות פרס, ואת הקונפליקט שהיא עוררה בתרבות הערבית. הצגת "דרך האמצע" כשיטה של הרמב"ם היא בעייתית, שכן הוא המשיך תורה שהייתה מקובלת לפניו בתרבויות שמהן ניזון הרמב"ם. ההגינות מחייבת לפרט את שיטתם של הקודמים לו בין אם בערך הזה או בערך נפרד. DrorK • שיחה 08:49, 13 בנובמבר 2006 (IST)
[עריכה] אריסטו והרמב"ם
מישהו הוסיף בין-ויקי לערך המקביל באנגלית, דא עקא בכך נחשפת שוב הבעייתיות של הערך. הרמב"ם לא המציא את שיטת "שביל הזהב", והוא אפילו לא היה המגבש העיקרי שלה. הוא קיבל אותה מגובשת מן הפילוסופיה היוונית, בעיקר מאריסטו (שאותו כינה הרמב"ם "גדול הפילוסופים"), והסב אותה לשיטה יהודית. אם אני מבין נכון, שיטתו של הרמב"ם היא מעין "תרגום" של השיטה היוונית למושגים יהודיים. אפשר לפצל את הערך לשניים, ולכתוב על "שביל הזהב" בפילוסופיה היוונית ועל "שביל הזהב" לשיטתו של הרמב"ם. אני לא בטוח שיש לכך הצדקה לאור העובדה שמדובר בשיטות דומות שאחת מהן עומדת בבסיס האחרת. בכל מקרה, אי-אפשר להשאיר את הערך כפי שהוא כעת, כיוון שיש בו מידה מסוימת של הטעיה. DrorK • שיחה 02:36, 14 בינואר 2007 (IST)
[עריכה] מס' 5 בתוכן העניינים
ותרנות מוסרית?
ערכתי את הפסקה ב"אכזריות" בלתי מצויה אצלי, אולם לא הגעתי לתוצאה הרצויה (בעיקר במשפט החותם). יש גבול ל"המצאה מחדש של הגלגל" באמצעות עריכה. אשמח אם ידען בתחום הרמב"ם ינסה לסייע במקום בו כוחותיי לא עמדו לי. וירצי • שיחה 02:06, 5 באפריל 2007 (IDT)
- לאחר שכתבתי אתמול את בקשתי, החלטתי לברר את הסוגיה עד תומה. הפסקה (טרום עריכה) נדמתה בעיניי הזויה מעט (יחסית לכתיבה אנציקלופדית). ומה גיליתי? שומו שמים, אולי עדיף שאנצור את לשוני. רק אומר שחשתי מבוכה גדולה. וירצי • שיחה 15:35, 5 באפריל 2007 (IDT)
- יפה עשית כשהבחנת במוזרות של הפיסקה. מדובר בתוספת מיולי 2005 על ידי אלמוני שתרם תוספת מוזרה גם לערך שלום אלא ששם היא שוחזרה על ידי עמית אבידן. בכל אופן, אין מה לעשות, לפעמים צריכים להיות כאן נחושים...מחקתי את הפיסקה כולה - מדובר בהגיגים חסרי פשר בלא כל משפט עם ערך אנציקלופדי. נריה 15:56, 5 באפריל 2007 (IDT)