שירה גפן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירה גפן (נולדה ב-1971 בתל אביב), שחקנית, במאית, מחזאית וסופרת ילדים.
גפן היא בתם של נורית גפן והסופר והמחזאי יהונתן גפן, ואחותו הגדולה של המוזיקאי אביב גפן. למרות ההשראה היצירתית ששאבה ממשפחתה, טענה בראיונות בהם השתתפה כי סבלה מהחשיפה הרבה של משפחתה ומחוסר היציבות שלה, על הפרובוקציות השונות במסגרתה ועל קשיי הוריה.
לאחר שירותה הצבאי כמש"קית חינוך, סיימה לימודי משחק בבית הספר למשחק ניסן נתיב. זכתה לחשיפה ראשונה כששיחקה את דמותה של מיה באום בסרטו של אסי דיין, "מר באום" מ-1997 לצד דיין עצמו, עידן אלתרמן וקארין אופיר. על משחקה ב"מר באום" הייתה מועמדת לפרס האוסקר הישראלי. באותה שנה השתתפה גפן בסרטו של יורם זק, "לאור היום", לצד שולי רנד. ב-1998 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "עשרים פלוס" בערוץ השני בדמותה של צעירה רגישה העוברת לגור בדירה תל אביבית עם שני שותפים צעירים. בשנת 2000 היא שיחקה בסרטו של גור בנטביץ' "משהו טוטאלי" לצד טינקרבל ומאור כהן. בשנת 2003 השתתפה בסרט התיעודי "אביב" העוקב אחר חיי אחיה, לצד שאר חברי משפחתה.
לאורך השנים התעסקה גפן בכתיבה. בשנת 1993 כתבה את ספרה הראשון, ספר הילדים "פעם הים היה מרק", שמהווה אסופת קטעים כתובים שיצרה לערוץ הילדים. ספרה יצר מחלוקות בקרב מורים רבים, עקב הסיפור בו מתואר כי ניתן למצוא את אלוהים במכולת. לאחר מכן כתבה שירים לרצועת השידור "הקונצונים" וחומרים נוספים עבור ערוץ הפעוטות "הופ". ב-2002 כתבה את הספר "על עלה ועל אלונה", שנחל הצלחה. בשנת 2003 כתבה, תחת השם הבדוי "גאולה יופה", את הטלנובלה המצליחה "משחק החיים". ב-2005 כתבה את הסיפור "דיסנילנד" לקובץ הסיפורים "צלליות". באותה שנה ביימה וכתבה את הסרט "מדוזות" בכיכובה של שרה אדלר.
לגפן קריירה תיאטרונית, הן במשחק והן בבימוי ובכתיבה. בשנת 1998 כתבה וביימה את ההצגה "הלב שנעלב", שזכתה להצלחה ואף זכתה בפרס בפסטיבל הצגות הילדים בחיפה. בשנת 2001 ביימה וכתבה את ההצגה "החתונה האחרונה" שירדה במהרה מהבמות עקב בעיות פנימיות של תיאטרון חיפה בו הוצגה. בשנת 2003 השתתפה במופע המחול "אנגז'ה", במהלכו שילבה ריקוד ודקלום טקסטים. לאורך השנים השתתפה בהצגות "התאומים מוונציה" ו"המובן מאליו" בתיאטרון בית ליסין ו"לס מואה טמה" בתיאטרון החאן, והכלה וצייד הפרפרים בתיאטרון הבימה.
בן-זוגה של גפן הוא הסופר אתגר קרת, ולשניים ילד משותף.
