שלמה אלקבץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

מצבת קברו של רבי משה הלוי אלקבץ בבית הקברות העתיק בצפת

רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 - 1584) ממקובליה ופייטניה של צפת. נודע ברבים בשל מזמור קבלת שבת שלו, שהוכנס לכל סידורי התפילה: "לכה דודי". גם תרומתו לחוכמת הנסתר גדולה מאוד.

נולד באדריאנופול והתחתן עם בת למשפחת עשירים. הגיע לארץ ישראל בגיל שלושים בערך. האמין שרק בארץ מתגלים סודות הקבלה. בצפת התגלה כמקובל גדול והשפיע על אישים כרמ"ק וכרבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך. הגותו הועלתה על הכתב בידיו ובידי תלמידיו בכמה וכמה ספרים. גם תיקון ליל שבועות מיוחס לו, אחרי שראה, בצוותא עם רבי יוסף קארו, מחזות מופלאים בלילה זה. הוא העיד על קיומו של "מגיד מישרים" המתגלה לידידו, גדול הפוסקים האחרונים:

"זיכננו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו (רבי יוסף קארו), קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא".

הוא הרבה לבקר בקברי הצדיקים בגליל והאמין שיש בהם כדי לתת השראה קבלית.

תיאור ספרותי, הנאמן לרושם שהותיר רבי שלמה אלקבץ ו"לכה דודי" שלו בהיסטוריה של צפת, נותן א' א' קבק בספר שלמה מולכו:

"בין ההרים, בתוך עמק הצללים, התנועעו עשרות דמויות לבנות, כנשמות טהורות שנתעו לכאן בדרכן אל גן העדן...

לפני הציבור הלבן הזה, על גבי אבן גדולה עמד רבי שלמה אלקבץ, לבן, בהיר, רועד, בוער כלפיד. על פניו נאצלו קווי פז מזיווה של שבת השורה על ראשי ההרים.. הוא שר: לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה...

כלום זה קולו שר ? כולו, כולו שר! מקצות אצבעות רגליו עד שערות ראשו - הכול בו נבע שירה...

זו הייתה שירת נפש שכלתה מכיסופיה אל הכלה, שגוועת מגודל כמיהתה אל המלכה, שמפזרת ביד נדיבה את הינוניה ונשיקות עדנה דרך צעיף אור דק... אליה, אל שאהבה נפשו..."