תאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תֵאַה היא טיטאנית, שעל פי המיתולוגיה היוונית המאוחרת ילדה לאחיה היפריון את הליוס, אל השמש, סלנה, אלת הירח ואאוס, אלת השחר.
פירוש השם "תאה" (יש ההוגים זאת "תיאה") הוא, בפשטות, "אלה". לעתים כונתה גם "אאוריפסה" ותוארה כמי שמביאה עימה גוונים של זוהר והילה.
במדע המודרני נהוג לכנות בשם "תאה" גרם שמימי היפוטתי, שבהתנגשו בכדור הארץ יצר את הירח (זו אחת התאוריות לאופן היוצרותו של הירח).