תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה (ERG) הינה תאוריה פסיכואנליטית אשר פותחה על-ידי הפסיכולוג האמריקני קלייטון אלדרפר (Clayton Alderfer). תאוריה זו הינה למעשה ניסוח מחדש של תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו.
על פי תאוריה זו, מחולקים הצרכים לשלוש חטיבות, ולא לחמש כפי שהציע מאסלו. בדומה לתאוריה של מאסלו, סיפוק רמת צרכים אחת מהווה קידום של האדם לניסיון לספק את רמת הצרכים הגבוהה יותר, אך אלדרפר מזהה תהליך הפוך.
על פי התאוריה החדשה, קיים גם תהליך תסכול, אשר נובע מחוסר האפשרות להגשים רמת צרכים מסוימת. תסכול זה מביא את האדם לסגת לנסיון לספק את רמת צרכים נמוכה יותר.
בתאוריה זו, מדובר איפוא לא ב"היררכיית אישיות", אלא בשלוש קבוצות של צרכים הפועלות בצורה שונה. בדומה להרצברג, אך מזווית אחרת, מבקר אלדרפר גם את הקשר הישיר, שמניח מסלאו בין הדחף לסיפוק צורך לבין הנעה. כגורמי הנעה, שלושת קבוצות אלה של צרכים פועלות בצורה היררכית מובהקת.
[עריכה] הצרכים על-פי אלדרפר הם (בסדר עולה)
- צורכי קיום פיזיים (Existence Needs)
- צורכי השתייכות (Relatedness) - צורך באישור חברתי ובביטחון חברתי
- צרכי צמיחה (Growth) - הצורך בפיתוח הכישרונות האישיים אשר מהווים יתרון יחסי אל מול פרטים אחרים
תאוריה זו מכונה ERG על שם ראשי התיבות של שלושת קטגוריות הצרכים.
