תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג הוא אחד משלושת תחומי אי הרציפות שנמצאו בכדור הארץ. תחום זה נמצא בעומק של 2,900 ק"מ מתחת לפני השטח, והוא נחשב לגבול המפריד בין מעטפת כדור הארץ לגלעין.
התחום התגלה על ידי שני גיאופיזיקאים, גרמני ואמריקני, ועל שמם הוא קרוי. חוקרים אלו מצאו שגם גלים סיסמיים מסוג P ו-R (ולא רק גלי S) הנוצרים ברעידת אדמה אינם מגיעים כלל, או שהם מגיעים בעוצמה חלשה מאד, לאזורים מסוימים ("אזורי הצל") בחלקו השני של כדור הארץ. מתופעה זו הסיקו החוקרים כי בקרבת מחצית הדרך למרכז כדור הארץ, ישנו תחום אי רציפות אשר מפריד בין המעטפת הקשיחה, לבין הגלעין הנוזלי (בחלקו).
