תנועות נוער בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לתנועות הנוער הישראליות תפקיד חשוב בעיצוב ההחינוך הבלתי פורמלי במדינה והחינוך בכלל, בעיקר בזכות ההיסטוריה הציונית בארץ ובאירופה, בה היוו תנועות הנוער מרכיב מרכזי של המהלכים ההיסטוריים. מרבית תנועות הנוער הפועלות כיום בארץ צמחו בארצות הגולה.
מבחינה היסטורית, תנועות הנוער קשורות ברובן באופן ישיר לתנועות פוליטיות ושימשו אותן כמכשיר גיוס והשפעה. תנועות הנוער נחשבו לכוח דינאמי ביותר של התנועות הפוליטיות, וההשפעה ההדדית ביניהן הייתה חזקה. דוגמאות לקשרים כאלו הן הקשר בין בני עקיבא לציונות הדתית, והקשרים בין תנועות "החולצה הכחולה" (הנוער העובד והלומד, בני המושבים, השומר הצעיר, המחנות העולים) לציונות הסוציאליסטית ולתנועת העבודה.
לתנועות הנוער הציוניות בארץ-ישראל תפקיד מכריע בהתיישבות, בעיקר במסגרת גרעיני נח"ל, בהיאחזיות, מושבים וקיבוצים.
רוב חניכי תנועות הנוער מגיעים מהמעמדות הבינוניים, והם תורמים תרומה משמעותית בעיצוב תרבותה של החברה הישראלית, בעיקר במסגרות ההדרכה בישובים ושנת שרות שבה דוחים הנערים והנערות את גיוסם כדי לתרום לחברה הישראלית. תנועות הנוער הציוניות מאוגדות במועצת תנועות הנוער (מת"ן).
מפקד תנועות הנוער [1], שערך משרד החינוך בסוף 2005, העלה שבתנועות הנוער בישראל רשומים כיום כ-150 אלף חניכים. תנועות הנוער המובילות מבחינת מספר חניכיהן הן:
- "הצופים העבריים" - 39,900 חניכים
- "הנוער העובד והלומד" - 31,500 חניכים
- "בני עקיבא" - 26,400 חניכים
- "בנות בתיה", - 17,400 חניכות
- "השומר הצעיר" - 6,150 חניכים
- "עזרא" - 6,150 חניכים
- "הצופים הערבים" - 5,000 חניכים
- "האיחוד החקלאי" - 3,750 חניכים
- "המחנות העולים" - 3,750 חניכים
- "מכבי צעיר" - 3,750 חניכים
- "הנוער הלאומי" - 3,750 חניכים
[עריכה] רשימת תנועות הנוער בישראל
|
| אריאל | בית"ר | בנות בתיה | בני המושבים | בני עקיבא | ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי | האיחוד החקלאי | המחנות העולים | הנוער הלאומי הנוער העובד והלומד | השומר הצעיר | מכבי צעיר | נוער תל"ם | תנועת הנוער הערבי | עזרא | הצופים העבריים | הצופים הערבים |
