תנועת הברית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
יהדות בריתית או זרם הברית ביהדות (באנגלית: Covenantal Judaism) הוא מעין הצעה לחידוד המסר של היהדות הקונסרבטיבית או "התנועה המסורתית" כפי שהיא מכונה בישראל. גישה זו מתייחסת למרכזיות של מושג הברית ביהדות. לדעת רבנים ודמויות מובילות בתנועה הקונסרבטיבית, ברית הינה עמוד השדרה של היהדות, ועל כן הדבר הכי חשוב להתפתחותה. כעמוד השדרה, ביהדות הממקדת עצמה סביב מושג הברית, מרכז העצבים שממנו ואליו זורמים יחסי הגומלין בין היהודי ובין האלוהים, בין יהודי ליהודי ובין יהודי לאנושות עם כל יחסי הגומלין המתבקשים בינם לבינם.
מקדמי גישה זו שבמרכזה מושג הברית טוענים כי במושג "ברית" גלום הבסיס לשלושה מערכות יחסים עיקריים המאפיינים את היהדות, כלהלן:
- בין היהודי למקום
- בין היהודי לחברו
- בין היהודי לאנושות כולה
(ראו פרסומים בנושא של הרב דוד וולפה [David Wolpe])
מערכות יחסים אלו מקבילות להצגת מושג ה"ברית" כמספק בסיס לשלושה רבדים של התייחסות האדם לעולם (כפי שהוצע ע" S. Daniel Breslauer בספרו Covenant and Community in Modern Judaism, Greenwood Press 1989) לטענתו ה"ברית" הינה בסיס ל:
- זהות אישית
- ערכים קהילתיים
- יחסי גומלין בין-קבוצתיים
בבחינת מערכות היחסים העיקריים ביהדות, התנועה הקונסרבטיבית דוגלת ביחס להלכה לפיה ההלכה הינה השפה לדו-שיח בין האדם לאלוהים. דו-שיח זה בהגדרתו ככל דו-שיח הוא בעל אופי דינמי, אינטראקטיבי שכתוצאה ממנו נוצרות התפתחויות עם המשך בלתי פוסק של דו-השיח. אפיון זה מייחד את התנועה הקונסרבטיבית לעומת הגישה האורתודוקסית הנתפסת כמקובעת בעיני הקונסרבטיבים, ולחלופין התנועה הרפורמית (המכונה בישראל "התנועה ליהדות מתקדמת") אינה רואה את ההלכה כמחייבת. בהתאם להבחנה זו הועלתה ההצעה בנובמבר 2005 על ידי הרב דוד וולפה שיש לשנות את שם התנועה אליה הוא משתייך, מקונסרבטיבית ליהדות covenantal.
הבריתות המרכזיות בתנ"ך שמגוייסות לתמיכה באסכולה המוצעת אף הן שלוש במספר:
- ברית במעמד הר סיני כסמל ליחסים של היהודי עם האלוהים.
- הברית שנכרתה עם אברהם אבינו כסמל ליחסים בין יהודי ליהודי.
- הברית עם נח כסמל ליחס היהודי אל האנושות.
כאשר, לטענתו של ברסלאור, החוויה היהודית המודרנית מהווה אתגר להמשך גישה תאולוגית משמעותית באשר למושג "ברית" והבריתות שבתנ"ך, פירוש הולם יכול להציע מענה לאתגר. ובכן, עצם הרעיון של ברית בין היהודי לאלוהים מעיד על כוונה של שותפות, והרי שותפות אינה בהכרח מערכת יחסים שוויונית אלא מעיד על קשר מחייב ומתמשך. לפי אסכולה זו, היהדות מתבססת וצריכה להתבסס על ברית שאינה תלויה בתנועות ואידאולוגיות, אלא ברית בעלת היסטוריה, מורשת וגורל משותפים למחוייבים לה. לשותפות זו בדו-שיח נדרשת מחוייבות לדו-שיח עם העבר המעניק מענה לאתגרי ההווה העומדים בפני פירושים ליהדות כאורח חיים.
