תסרוקת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לוויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

תסרוקת, בניגוד לתספורת שמשמעותה הורדה של חלק מן השיער: שינוי כוון השיער, קיבועו, מתיחתו וכו', על מנת להעניק לו צורה חדשה. עם זאת, ישנם כאלה שאינם מבחינים בין תסרוקת לתספורת. עלינו לזכור שאנו חיים בתקופה שהמילים מאבדות ממשמעותן המקורית, מה שלעתים יוצר- סלנג. אם כן, לעשיית תסרוקת ישנו מגוון רב של כלים, מכשירים וחומרים. אפרט חלק מהם: מסרק: הכלי הבסיסי. כלי ותיק למדי שעיקרו שיניים אחת ליד השנייה המחוברות על ידי קו הנמצא מעליהן. כיום, מרבית המסרקים עשויים פלסטיק, שכן גמישותו הרבה מאפשרת א. למנוע שבירות ב. ליצור תסרוקות מסובכות. מסרקים מתכתיים חזקים לא פחות אך אין להם הגמישות של מסרקי הפלסטיק. צפיפות השיניים אינה אחידה בכל המסרקים. מסרקים צפופים במיוחד משמשים לטיפול נגד כינים.

מברשת: גם כלי ותיק למדי. מעט יותר עדינה מן המסרק. יש לה ידית או צוואר בהם אוחזים וגוף שעליו נמצאות השיערות הדקיקות העוברות על השיער. המברשת לרוב מיוחסת לנשים, אך איך זה קשור לעובדות. ניתן למצוא כיום מברשות בעיקר מפלסטיק (חומר שגילויו שינה את פני עולמינו) אך ישנן גם כאלה מעץ. עוד הבדל מהותי בין המברשת למסרק שאולי יוצר את האפליה הוא הצבעים: בשעה שמסרקים הם לרוב שחורים או אפורים, המברשות באות כמעט תמיד בורוד בהיר.

ג'ל: חומר המקשה את השיערות בצורה שבה עוצבו. ישנן שתי צורות מפורסמות: 1. קוצים: לקבלת מראה "מגניב" ו"גברי" ואפילו "תותחי", בני נוער רבים עושים קוצים. אולי זה קשור לקיפוד ולדורבן, שהקוצים שלהם מראים שאין הם חלשים והם מסוגלים להתגבר על כל סכנה שתעמוד בפניהם.

2. מראה חלק: החלקה לאחור של השיער או יצירת פוני מלפנים יוצרת מראה של מאהב, זאת על פי דעת הרוב. זה לרוב בא עם הרצון ליצור ברק בשיער. המראה המבריק יוצר תחושה נוצצת, יוקרתית, חגיגית.

ישנם גם קרמים שאינם מקשים את השיערות אלה מסייעים להברקה או סידור של שיער מבולגן במיוחד. בניגוד לג'לים, הם נוזליים לחלוטין. הם מכילים הרבה מים, שהם האמצעי הכי פשוט להחלקה וסידור של השיער.

ההסתרקות מזוהה עם בני אדם מסודרים, נקיים ומן הסתם גם מבוססים כלכלית. אך גם לרבים שאינם כאלה, ישנה אפשרות לקוקו, צמות וכו'. על כך, בהמשך.

הקוקו: מדובר באיסוף השיער על ידי קוקיה. אך לא רק- היפנים, למשל, לעתים אוספים את השיער במין סיכות גדולות. בכל מקרה, ישנם גבהים שונים בהם ניתן לקבץ את השיערות, וחלקם אף מביאים מחשבות בנוגע לאדם:

גבוה: מזכיר את לוחמי הסומו היפניים, כמו גם מנקות. אין זה תמיד כך. נמוך: מזכיר אבירים או סייפים מאנגליה/צרפת. אך אנשים אלו די חלפו-עברו. בלוף: מעט שיער נאסף לקוקו, השאר פזור. ניתן לשייך זאת גם כן לאנשים ממזרח אסיה- הפעם רזים, העוסקים באומנות נינג'ה, טאי-צ'י ועוד.

צמות: שכלול של איסוף השיער. סוגים שונים גם משויכים לאנשים מסוימים: באפריקה, אזור אתיופיה, לנשים רבות יש על הראש הרבה צמות דקיקות. זה מצריך הרבה שיער. משמעות התסרוקת הזו סמלית-היא מחזקת את החיבור לטבע, איכשהו. אולי הצמות דומות לשיבולים, גבעולים או כל דבר ארוך אחד שצומח.

בניגוד לאלו, לאינדיאנים היו לרוב 2 צמות, לא תמיד ארוכות ולא תמיד דקיקות. לאלו הייתה בעיקר משמעות של ביטחון: הן מונעות משיערות האינדיאנים להיתפס בענפיו של איזה עץ בשעת רכיבה.

חשוב לציין, הראסטות, אשר גם מתקשרות לאפריקה ואמריקה, בסיסן באי-הסתרקות ואי-הסתפרות למשך זמן רב. בכך הן נבדלות מן הצמות שהוזכרו בהתחלה. הן מייצגות רוחניות מסיבות אלו ואחרות. ישראלים רבים, כמו עידן רייכל, שאימץ גם את התרבות האתיופית באהבה, עוטים תסרוקות כאלו בימינו.

כיום, אנשי מדינות כל העולם לוקחים מפה ומשם, לפי מה שמתאים להם. גם אנשי עסקים מכובדים לעתים מצוידים ברעמה, בלי או עם צמות, קוקו, ראסטות ומה שיש. ועשירים רבים אינם נוגעים בשערם, מטעמים אישיים. ויש כאלו שיש להם מסרקים מזהב אמיתי. העיקר שכל אחד יכול לעשות לשיערו מה שהוא רוצה.