Application Programming Interface
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשק תכנות יישומים (API, ראשי תיבות באנגלית של Application Programming Interface) הוא כינוי מקובל לערכות של ספריות קוד, פקודות, פונקציות ופרוצדורות מן המוכן, בהן יכולים המתכנתים לעשות שימוש פשוט, בלי להידרש לכתוב אותן בעצמם.
הפונקציות העיקריות המוצעות בממשק תכנות יישומים מתמקדות במשימות מורכבות כמו ציור חלונות ופריטי ממשק אחרים, אחסון ושליפת נתונים, ניהול זיכרון, קישור ליישומים אחרים, ועוד. ממשקי תכנות יישומים מוצעים על־ידי סביבות פיתוח ועל־ידי חברות המפתחות מערכות הפעלה, גם כדי להקל על מתכנתים ולקצר את זמן הפיתוח, וגם כדי למנוע גישה ושינוי שאינם הולמים בנתונים.
רוב המתכנתים עושים שימוש בממשקי תכנות יישומים ברוב חלקיה של התוכנה, לבד מתפקודי הליבה שלה.
[עריכה] ראו גם
- TAPI (ממשק לתכנות יישומי טלפוניה)
