GMAT
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
GMAT הוא מבחן הקבלה הנהוג לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטאות המובילות בעולם. המבחן נועד לבחון תלמידים בצורה בינלאומית וכתוב בשפה האנגלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה
- חיבורים - יש לכתוב 2 חיבורים באנגלית על שני נושאים.
- חלק כמותי - 38 שאלות עליהן יש לענות תוך זמן מוקצב של 75 דקות. השאלות הן בסגנון של מבחן אמריקאי וכמות השאלות קבועה.
- חלק מילולי - שאלות הבאות לבחון שליטה בשפה האנגלית ויכולות הבנת הנקרא. כמות השאלות קבועה.
[עריכה] הגיון הבחינה
המבחן הוא מבחן אדפטיבי, כלומר לאחר מתן התשובה על כל שאלה, המבחן בוחן את התשובה שניתנה. אם התשובה נכונה, השאלה הבאה שתיבחר עבור הנבחן תהיה קשה יותר, ולהיפך - אם התשובה שגויה, השאלה הבאה תהיה קלה יותר. בגלל האופי האדפטיבי של המבחן, אין אפשרות לחזור אחורה ולשנות את התשובות לשאלות. ההגיון הפנימי של המבחן הוא שהשאלה האחרונה שהנבחן עונה עליה אמורה להיות רמתו - כלומר 50% סיכוי לטעות ו-50% סיכוי לענות נכון. עקרונית, כל הנבחנים מתחילים בשאלה ברמה בינונית והמצטיינים אמורים לטפס לשאלות הקשות והחלשים לשאלות הקלות. השאלות הקשות מעניקות את הניקוד הגבוהה ביותר, כלומר לא מספיק לענות נכון ומהר צריכים להגיע לשאלות עם הניקוד הגבוה.
[עריכה] בארץ
המבחן מזכיר את מבחן הפסיכומטרי המקובל לתואר ראשון בארץ. אך לעומת הפסיכומטרי, ההמבחן אדפטיבי והינו בינלאומי. בארץ כל האוניברסיטות מחייבות ציון GMAT (למעט אוניברסיטת בן-גוריון), כאשר השיקלול בין הציון תואר ראשון ל-GMAT משתנה בין אוניבריסטה לאחרת. לתכניות ה-MBA הלא בינלאומיות בארץ לרוב לא נדרש ציון בחלקים המילוליים והחיבורים והציון בחלק הכמותי מספק. באוניברסיטת תל אביב מעל ציון 50 בחלק הכמותי הקבלה אוטומטית. המוסדות שדורשים GMAT בארץ: אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, האוניברסיטה העברית. ישנם מכללות שמתעניינות בציון: המכללה האקדמית נתניה ו-המכללה למינהל - אך לא מחייבות ציון סף כלשהו.
