RNA פולימראז
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
RNA פולימראז (באנגלית: RNA polymerase, בקיצור: RNAP) הוא אנזים ממשפחת הנוקליאו-טרנספראזות אשר מסוגל לזרז יצירת מולקולת RNA על-פי המידע המצוי במולקולת תבנית של DNA. האנזים חיוני לחיים ומצוי בכל תאיהם של היצורים החיים.
היכולת הקטליטית של האנזים נובעת מיכולתו ליצור קישור חזק לנוקלאוטיד הראשוני, קישור המאפשר התקפה נוקלאופילית חזקה לכיוון הנוקלאוטידים העוקבים. מסיבה זו, בשלב האתחול בשעתוק, קיימת העדפה ל-ATP ול-GTP על-פני CTP ו-UTP. בנוסף לפעילות קטליטית זו, ה-RNA פולימראז מכיל גם פעילות של הליקאז, בניגוד ל-DNA פולימראז, ולכן לא נדרש אנזים נפרד למטרה זו.
RNA פולימראז התגלה בנפרד על ידי שני חוקרים - סם וייס וג'ררד הורביץ ב-1960.
[עריכה] RNA פולימראז בתאים פרוקריוטיים
בתאים פרוקריוטיים ידוע סוג אחד של RNA פולימראז אשר אחראי לסינתזה של כל שלושת סוגי ה-RNA: שליח (mRNA), מעביר (tRNA), וריבוזומלי (rRNA). בחיידקי E. Coli הפולימראז הוא מולקולה ענקית במשקל 449 קילודלטון. לב הפולימראז בנוי מ-4 תת-יחידות - שתי תת-יחידות α , אחת β ואחת β'. ההולואנזים של הפולימראז כולל גם פקטור סיגמא, שתפקידו לשפר את הקישור לפרומוטר על-גבי מולקולת ה-DNA ולאפשר את תחילת השעתוק. אחרי שעתוק של כ-10 בסיסים ניתק פקטור הסיגמא מהקומפלקס והמשך השעתוק מתבצע בלעדיו. בלב הקומפלקס קיימת תעלה (באנגלית: Groove) באורך 55Å (אנגסטרם) ובקוטר 25Å; תעלה זו מותאמת להכיל את הדו-גדיל הנוצר (קוטר ה-DNA הדו-גדילי הוא 25Å) . התעלה מסוגלת להכיל לאורכה 16 נוקלאוטידים.
[עריכה] RNA פולימראז בתאים איקריוטיים
בתאים איקריוטיים קיימית מספר קומפלקסים שונים של RNA פולימראז:
- RNA פולימראז I מסנתז rRNA.
- RNA פולימראז II מסנתז mRNA. זהו הפולימראז הנחקר ביותר, שרבים מגורמי השעתוק הקשורים אליו ידועים.
- RNA פולימראז III מסנתז tRNA, סוגים נוספים של rRNA ומולקולת RNA קטנות נוספות.
בנוסף קיימים סוגים נוספים של RNA פולימראז במיטוכונדריה ובכלורופלסטים.
