T1
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
T1 הוא תקן לריבוב מידע בקצב 1.544Mbps, המשמש להעברת נתונים בקו תקשורת דיגיטלי ובאיכות שרות גבוהה. הוא נפוץ בעיקר בארצות הברית וביפן. התקן המקביל באירופה נקרא E1 ומהירותו 2.048Mbps. T1 הוא הקצב הנמוך ביותר שבו מטפל ציוד תמסורת SONET (SDH, במקרה של E1).
הגדרתו המדויקת של T1 היא הערוץ הפיזי (גידים בכבלי טלפון) שעליו נישא הסיגנל הדיגיטלי, ששמו DS1 (Digital Signal 1) אך ההבחנה בין השניים היטשטשה עם השנים.
T1 הוא תקן לקווי נל"ן והשימוש שלו החל כחיבור בין מרכזיות טלפוניה. הוא מסוגל להעביר עד 24 שיחות טלפון במקביל (ללא דחיסה), כלומר רוחב פס של 1.536 מגה ביט בשנייה. כיום משמשים קווים כאלה גם לחיבור צרכני קצה לרשת האינטרנט. בשונה מטכנולוגיות כמו ADSL או כבלים שבהן המהירות מושפעת מגורמים רבים, ב-T1 מובטחת מהירות קבועה של 1.536Mbps להעברת נתונים דו-כיוונית, אך הקצב הגבוה המובטח כרוך גם בעלות גבוהה בהרבה משל ADSL מכיוון שיש צורך לסלול גידים נפרדים בין התקני התקשורת ואין יכולת להשתמש בכבלים או גידים אשר כבר סלולים על מנת לספק טכנולוגיות אחרות כגון טלפון קוי או טלויזייה בכבלים.
