יום כיפור קטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום כיפור קטן ביהדות הוא שם למנהגי צום ותענית, שיש הנוהגים לקיימם בערב כל ראש חודש.
מנהג זה מבטא רעיון שיש לו שורשים כבר במקרא (בספר במדבר פרק כח , פסוק טו מצטווה עם ישראל להביא קרבן חטאת בראש חודש) ולפיו ראש חודש הינו יום דין וכפרה על עוונות לצד היותו יום חג.
מאוחר יותר בא רעיון זה לידי ביטוי (אם כי מעורפל) בתלמוד הבבלי (מסכת שבועות דף ט עמוד ב, חולין דף ס עמוד ב) בדבר היות קרבן ראש חודש כפרה של אלוהים כביכול על כך שמיעט את אור הלבנה בשבעת ימי הבריאה.
כך התפתח הרעיון, שמשום שראש חודש הוא יום דין הרי שיש לנהוג ביום זה בהתאם: בכובד ראש ובחיקוי של מנהגי יום הכפרה בה' הידיעה, הלא הוא יום כיפור.
הבעיה הייתה שראש חודש נחשב ליום של שמחה דווקא, והתענית בו אסורה; ולכן הנהיגו מקובלים במאה ה-15, כגון רבי משה קורדובירו, את המנהג להתענות בערב ראש חודש.
עם השנים הלך והתקבע סדר מיוחד לערב חודש והוא סדר יום כיפור קטן. את תפילת "סדר יום כיפור קטן" יש הנוהגים להתפלל בלי קשר לתענית ואף אם אין אדם שצם באותו יום קוראים את כולו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משנה ברורה סימן תיז ס"ק ד