מגן דוד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגן דוד - הוא הקסגרמה, או כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגני לוחמיו של דוד המלך. גרסה אחרת של הסמל, שבה רק חמישה קודקודים (פנטגרמה) ידועה בשם בשם "חותם שלמה".
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור הסמל
צורת מגן דוד מופיעה כבר בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים, וכן בתרבות המוסלמית, אך במאות השנים האחרונות היא הפכה לסמל יהודי מובהק.
סמל זה הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס. כמו כן הוא לא הופיע בין הסמלים היהודיים המובהקים של התקופה ההלניסטית.
העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל ...וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה...". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.
משיח השקר דוד אלרואי שנחשב למכשף, ובמקור בא מהאזורים שככל הנראה עדיין היו בשליטה כוזרית במאה ה-12, וייתכן שהיה ממוצא כוזרי בעצמו, הוא כנראה האיש שהפך את הסמל המאגי "חותם שלמה" לסמל "מגן דוד" (על שמו), שמאז הפך לסמל המזוהה עם היהדות ולסמלה של מדינת ישראל.
החוקר אורי אופיר טוען שמקורו של המגן דוד הינו במנורת המשכן. מתחת לכל נר במנורה היה פרח, פרח זה נקרא ליליום קנדידום (המכונה בעברית שושן צחור). פרח זה במבט מלמעלה נראה כמגן דוד. במרכזו של הפרח היה נר, כך שהכהן הדליק נר במרכזו של מגן דוד , כך הדליק את שבעת הנרות. את המנורה הדליקו במשכן ובמקדש לאורך כל ההיסטוריה היהודית עד חורבן הבית השני, ומכאן קדמותו וחשיבותו של המגן דוד[1]. חשיבות יתרה יש למגן דוד בכך שלדעת חז"ל את תבנית מנורת המשכן קבע הקב"ה בעצמו (תלמוד בבלי מנחות, כט, א).
הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.
[עריכה] השקפות שונות לגבי משמעות הסמל
יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור שמורכב מששה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל (שיר השירים ב, ב, ובמפרשיה)
היו הוגי דעות שראו ברעיון מגן הדוד, ושני המשולשים, את ההתחברות ושילוב היסוד הזכרי, (המשולש שקודקודו כלפי מעלה, ומהווה סמל זכרי), עם היסוד הנקבי, (המשולש שקודקודו כלפי מטה שמהווה כעין כלי קיבול) [דרוש מקור]. יש שראו במגן דוד שילוב בין היסוד השמימי ששואף לארץ (המשולש שקודקודו פונה כלפי מטה), לעומת היסוד הארצי ששואף השמימה (המשולש שקודקודו פונה כלפי מעלה). יש הוגי דעות שאמרו שהמגן דוד עם שש קצוות מסמל את השליטה השמימית על ד' רוחות העולם ולמעלה ולמטה (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן טו, ועוד).
לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות.
הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, כשטען שיש משולש בסיסי שמאפיין את מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם - אלוהים, אדם, עולם. כמובן שהיו פילוסופים שכפרו בקיומו של אל, של עולם ממשי או של אנושיות הנפרדת מהעולם, אך עדיין, שאלות אלו היוו לדעתו את המוקד של הפילוסופיה לדורותיה. המשולש השני מסמל בהגותו את עמדת היהדות בנושאים הללו. ברמה הבסיסית היהדות עוסקת ביחסים שבין הגורמים הללו, וכך מגיעים לשלשת עקרונות היסוד של היהדות לפי רוזנצוויג - בריאה (היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם).
מסורת נוספת היא שמקור המגן דוד הוא בעצם חתימתו של דוד המלך: האות ד בכתב עברי עתיק נראית כמו משולש, ומגן הדוד מורכב משני משולשים, אחד על השני (בצלאל דייטש, מעשה בצלאל עמוד סג).
הסופר ש.ב נפתלי הביא במאמרו אורייתא הקב"ה וישראל חד הוא: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק", הוי אומר המשולש התחתון חודו כלפי מעלה והוא הקב"ה והזויות התחתונות הם אורייתא וישראל אם פונים הם אל ה' כמים הפנים אל הפנים מביט הכי גם המשולש העליון ונוצרת הצטלבות והוא שכתוב 'חד הוא'.
[עריכה] שימושים בסמל בקרב יהודים
בשנת 1879 כינסו הרוסים אסיפת רבנים גדולה בפטרבורג, והציגו לפניהם שבעה שאלות בעיקרי היהדות. אחת מהן הייתה על משמעותו של סמל המגן דוד.
בשנת 1897 אימץ הקונגרס הציוני הראשון דגל לתנועה הציונית שבמרכזו מגן דוד כחול, ואשר מוכר כיום כדגל מדינת ישראל. הרצל, שעמד בראש התנועה הציונית הציע בספרו מדינת היהודים דגל לבן שבמרכזו שבעה כוכבי זהב, אולם הצעתו לא התקבלה, בעיקר בגלל שלא היו בה סממנים יהודיים.
הנאצים תרמו לא מעט לזיהוי היהודים עם מגן דוד, בכך שכפו על היהודים לתפור לחזיהם את הטלאי הצהוב או "כוכב היהודים", מגן דוד צהוב שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית. סמל זה הבדיל את היהודים מהאוכלוסייה המקומית, והיווה לדעתם אות קלון. בעת שהוכרז חרם על חנויות יהודיות בגרמניה הנאצית, סימנו פעילים נאצים חנויות של יהודים במגני דוד.
מנגד, ראו בארצות הברית ובבריטניה במגן דוד סמל יהודי המקביל לסמל הצלב הנוצרי, ולפיכך שרטטו או פיסלו מגן דוד על קברים של חיילים יהודים שנהרגו בשורות צבאות בעלות הברית, בדומה לאופן שבו מסמנים צלב על קברים נוצריים.
מגן דוד צהוב על רקע שני פסי תכלת ופס לבן ביניהם שימש כסמל הבריגדה היהודית שהייתה חלק מן הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. ייתכן שכוונת מעצבי הסמל הייתה להפוך את "הטלאי הצהוב" למושא גאווה. בעת הדיונים על בחירת דגל למדינת ישראל היו הצעות לשנות את צבע המגן-דוד לצהוב כזכר לשואה.
לאחר הקמת מדינת ישראל, הוחלט לאמץ את דגל התנועה הציונית, שבמרכזו מגן דוד כחול, כדגל מדינת ישראל. נשקלו גם הצעות אחרות, בין היתר לכלול בעיצוב את שבעת כוכבי הזהב של הרצל, אולם הוועדה שדנה בנושא הדגישה שכוכבי הזהב צריכים להיות בעל שישה קודקודים, כדי שידמו למגני דוד.
מועצת המדינה הזמנית קיבלה את החלטת ועדת הסמל והדגל, ואישרה אותה ב-28 באוקטובר 1948. כך הפך מגן דוד כחול לסמל המזוהה עם מדינת ישראל. האזרחים הערבים במדינה טוענים שאין הם יכולים להזדהות עם דגל שמורכב כולו מסמלים יהודיים - מגן דוד, ודוגמת פסים המזכירה טלית, אם כי סמלי מגן דוד וחותם שלמה מוכרים גם בתרבות המוסלמית. אנשי נטורי קרתא הפסיקו להשתמש במגן דוד בטענה שהוא מסמל את המדינה הציונית.
בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ ותורכיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כבסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.
[עריכה] שימושים בסמל בדגלי עמים אחרים
חותם שלמה, גרסה של סמל מגן דוד בעלת חמישה קודקודים בלבד, מופיעה על דגל מרוקו ועל דגל אתיופיה. דגל מרוקו כולל חותם שלמה ירוק על רקע אדום, ואילו דגל אתיופיה שונה ב-1996, ובמרכזו נוסף עיגול כחול ובו "חותם שלמה" בצבע צהוב.
על הדגל הישן של צפון אירלנד מופיע כוכב בעל שישה קודקודים הדומה למגן דוד, ובתוכו יד אדומה. הדגל יצא משימוש רשמי ב-1973, וכיום הוא מקובל רק בקרב ה"יוניוניסטים" (תומכי האיחוד עם בריטניה).
במרכז דגל בורונדי מופיעים שלושה כוכבים בני שישה קודקודים, כל אחד מהם אדום עם שוליים ירוקים.
בעבר הופיע כוכב בן ששה קודקודים בצבע אדום בדגל של קנדר, Candaroğlu, ממלכה באזור תורכיה שהייתה קיימת בשנים 1292 - 1461, ובדגל של קרמן Karamanid, ממלכה באזור תורכיה שהייתה קיימת בשנים 1237-1486. דגל זה גם היה דומה בצבעיו לדגל הישראלי בן ימינו.
יש המשערים שסמל הכוכב בן ששת הקודקודים מקורו יווני, היות ובאלפא ביתא היוונית המשולש הוא תמונת האות דלתא, שהיא האות הראשונה של המילה דעאוס (אלהות), וכיון שהאמינו בשתי רשויות, אל פועל טוב ואל פועל רע, הרכיבו את שני הפועלים יחד למגן (אוצר השמות ערך מגן דוד).
[עריכה] ראו גם
- ישראל
- יהודים
- הטלאי הצהוב
- משושה (הקסגון)
- פנטגרם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אפרים דיינרד, ציון במשפט.
- הדבורה שנת תרמ"ה גליון 33 וגליון 40.
- ישראל יפה, האסיף תרמ"ו.
- המליץ תרנ"ח גליון 11.
- תל תלפיות תרס"א, עמ' 164 ועמ' 183.
- מיכאל קוסטא, חתך הזהב, חותם שלמה ומגן דוד, ספריית פועלים, 1990.
- אורי אופיר, "הדגל", ספר לכל, 2001
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מגן דוד |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגן דוד |
- מגן דוד ירוק - ארגון למען חיות, אתר הבית
- מגן דוד אדום - ארגון חירום רפואי, אתר הבית
- מגן דוד לפי הקבלה
