נתן נטע הנובר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב נתן נטע הנובר חי בשנים ת"ח-ת"ט [1648-1649], רבם של יהודי יאשי, נסיכות מולדובה, בין השנים 1652 - 1670 ושל יהודי פוקשאן, ולאכיה, במשך 10 שנים.
תוארו של הרב הנובר היה "אב בית דין וראש קהילת קודש יאשי - ולאכיה". בשנת 1657 הקים ביאשי את בית הכנסת הראשון הבנוי אבן.
הרב כתב מספר חיבורים וביניהם:"שערי ציון" ו"שפה ברורה", אך התפרסם בשל ספרו יוון מצולה בו תיאר את פרעות ת"ח ת"ט בהנהגתו של בוגדן חמלניצקי האטמאן הקוזקים, כפי שחווה אותם על בשרו.
בספר הוא מתאר את מרד האוקראינים (בלשונו: "היוונים", משום שהשתייכו לכנסייה האורתודוקסית - יוונית) והטטרים (בלשונו: "הקדרים") נגד האריסטוקרטיה הפולנית -"הדוכסים והשרים" - ששלטו באוקראינים והתעללו בהם. בין הדברים הוא מתאר את בגידתם של חלק מהפולנים, שהיהודים לחמו אתם ובעדם, והם חברו לעתים קרובות לאוקראינים שצרו על העיירות, ומסרו והפקירו את היהודים להריגה תוך כדי שהם השלימו עמם תמורת קרבן זה. רבי נתן נטע עצמו נרצח על ידי האוקראינים לקראת סוף הפרעות.