רעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בקול הנלווה לברק. לערך העוסק במשמעויות שונות של ראשי התיבות רע"מ, ראו רע"מ.

רעם הוא הקול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של 30,000 מעלות צלזיוס. האוויר החם מתפשט במהירות, ואז מתכווץ ככל שהוא מתקרר. פעולת ההתרחבות וההתכווצות גורמת להיווצרות גלי קול, ואלה הם מה שאנו מכנים "רעם". ברקים ורעמים נוצרים בענני סופות רעמים, הנקראים קומולונימבוס.

ניתן לנצל את ההבדל בין מהירות האור למהירות הקול כדי להעריך בצורה גסה את מיקום הווצרות הברק. מהירות הקול באוויר היא בערך 330 מטר בשניה, בעוד שמהירות האור היא כה גבוהה, עד שאת הברק ניתן לראות מספר מיקרו-שניות לאחר האירוע. לפיכך, הברק נוצר במרחק של קילומטר בקירוב עבור כל שלוש שניות של הפרש בין ראיית הברק לשמיעת הרעם.