אבידיתיים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אבידיתיים | |
|---|---|
 איור המתאר את האיבדית |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: אין חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חופמאים |
| משפחה: | אבידתיים |
| סוג: | איבידית |
| מין: | איבידית |
| שם מדעי | |
 ibidorhynchidae |
|
| תחום תפוצה | |
 תפוצת האיבדית (בירוק) |
|
איבידיתיים (שם מדעי: ibidorhynchidae) היא משפחת עופות בסדרת חופמאים, בה מין יחיד וייחודי במאפייניו ובמראהו בשם איבידית (ibidorhyncha struthersii) (בלעז ibis-bill =מקור איביס).
תפוצת המין בהרי ההימלאיה שבמרכז ומזרח אסיה, בדרום הרמה הטיבטית וכן בתת היבשת הודו. על אף השטח הנרחב בו שוכן כביכול, מספריו קטנים והא מרוכז בנהרות רדודים, מסולעים ובעלי זרימה מעטה בלבד.
מראהו הייחודי בין עופות המים אינו מותיר מקום לבלבול: צבע נוצות הבוגר אפור ובטנו לבנה, הרגליים אדומות, המקור גדול דק ומעוקל כלפי מטה, הפנים והחזה שחורים. לצעירים נוצות אפורות גם בחזה ובפנים ומקורם קטן יותר. נוצותיו של האבידית, אחידות בצבען במהלך כל השנה. הנוצות המתחדשות עם בעלי קצוות לבנים, הבולטים על רקע הפנים הכהות, אך הן מתבלות עם תחילת עונת הרבייה.
על אף השוני בינו לשאר משפחות החופמאים, הוא חולק מספר מאפיינים איתם. חוקרי עופות רבים, הניחו כי המין הינו חוליה מקשרת בין משפחת השלצדפיים- איתה הוא חלק את מראה האפרוחים וכן את ההתנהגות הטריטוריאלית, לבין משפחת הסיפניים-איתה הוא חולק את מראה הבוגרים. חוקרים אשר אינם רואים את המין כראוי למשפחה משלו, ממינים אותו באחת המשפחות, על פי רוב בתוך השלצדפיים.
האבידית הוא אחד מהעופות ה"מבוקשים" ביותר על ידי צפרים ברחבי העולם. בעונת הרבייה (מרץ-יוני) ימצא בגבהים 4400-1700 מטרים, רחוק ממשכנו של האדם. האבידית מטיל 4 ביצים בקן קטן אותו בונה על הקרקע. בחורף (נובמבר-פברואר) ישאר באותו אזור גיאוגרפי, אך ירד לגבהים של 300-2000 מטרים וימצא בעיקר בצפון יבשת הודו, שם ניתן לראותו ביתר קלות. עיקר תזונתו של האבידית היא חסרי חוליות השוכנים במים ודגים מזדמנים. את טרפו הוא מוצא בעזרת מקורו הנובר בקרקעית הנהר והופך את האבנים. בניגוד לחופמאים אחרים באזורו, שיטת התזונה של אבידית אינה מותאמת לנהרות בעלי זרימה חזקה או בוציים יתר על המידה.
בררנות זו בבחירת שטחי המחייה, היא הסיבה לנדירותו של המין. בנפאל, למשל, זיהום מי הנהרות וניצולן למטרות חקלאות, תעשייה ותחבורה, גרמו לירידה ניכרת בתפוצת המין, והוא כעת בסכנת הכחדה במדינה זו.
