New Immissions/Updates:
boundless - educate - edutalab - empatico - es-ebooks - es16 - fr16 - fsfiles - hesperian - solidaria - wikipediaforschools
- wikipediaforschoolses - wikipediaforschoolsfr - wikipediaforschoolspt - worldmap -

See also: Liber Liber - Libro Parlato - Liber Musica  - Manuzio -  Liber Liber ISO Files - Alphabetical Order - Multivolume ZIP Complete Archive - PDF Files - OGG Music Files -

PROJECT GUTENBERG HTML: Volume I - Volume II - Volume III - Volume IV - Volume V - Volume VI - Volume VII - Volume VIII - Volume IX

Ascolta ""Volevo solo fare un audiolibro"" su Spreaker.
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
נפאל - ויקיפדיה

נפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ממלכת נפאל
דגל נפאל
סמל נפאל
דגל סמל
מוטו לאומי: "ארץ המולדת שווה יותר ממלכות שמיים"
המנון לאומי: ראסטריה גאאן
מיקום נפאל
יבשת אסיה
שפה רשמית נפאלית
עיר בירה קטמנדו
27°42′ צפון 85°19′ מזרח
העיר הגדולה ביותר קטמנדו
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
גיאנדרה ביר ביקראם שהאה דוו
שר בהדור דאובה
הקמה
- איחוד

21 בדצמבר 1768
שטח
- סה"כ
- % מים
94 בעולם
140,800 קמ"ר
2.8%
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
40 בעולם
27,676,547
196 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
85 בעולם
39,815 מיליון $
1,438 $
מטבע רופי נפאלי (NPR)
אזור זמן UTC + 5.45
סיומת אינטרנט np
קידומת בינלאומית 977+

ממלכת נפאל (בנפאלית: नेपाल अधिराज्य, ) היא ממלכה הררית בדרום אסיה, הגובלת בסין והודו. זוהי הממלכה ההינדית היחידה בעולם. חלק ניכר משטחה מורכב מרכס הרי ההימלאיה, כולל המקום הגבוה בעולם, הר האוורסט. כ-19 אחוז משטחה של נפאל מוכרזים כשמורות טבע וחי.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של נפאל

נפאל המודרנית נוסדה במחצית השנייה של המאה ה־18, כאשר פרית'בי נאראיאן שאה, השליט של נסיכות גורקה הקטנה, יצר מדינה המורכבת מכמה מדינות הרים קטנות ועצמאיות. יורשיו לא הצליחו לשמור על שלטון מרכזי חזק, מה שהוביל לתקופה של מהומות פנימיות. בשיאן התרחשה מלחמה בין נפאל לבין אנגליה, שהסתיימה בהסכם שהעניק לאנגליה מספר נפות נפאליות. היציבות חזרה לאחר 1846, כאשר משפחת ראנה הגיעה לשלטון וביצרה את מעמדה על ידי ראשי ממשלה תורשתיים שהשאירו את המלוכה במעמד סמלי בלבד.

ב-1 ביוני 2001, הנסיך יורש העצר דיפנדרה פתח בטבח בארמון המלכותי, בתגובה לסרובם של הוריו לקבל את בחירתו בכלה. הוא ירה והרג את הוריו, המלך בירנדרה והמלכה אישוואריה, כמו גם כמה בני דודים, לפני שירה בעצמו. ב-4 ביוני הוכרז דודו גיאנדרה (אחיו של בירנדרה) כמלך. גיאנדרה אינו מלך אהוד על ידי רב הנפאלים, ובבתים רבים ממשיכה להיות תלויה התמונה של המשפחה המלכותית שנרצחה.

מאז 1996 נמצאת המדינה במלחמת אזרחים כנגד המורדים המאואיסטים בצפון מערב המדינה, מלחמת אזרחים שגבתה יותר מ12,000 הרוגים. בנובמבר 2006 נחתם הסכם שלום בין הצדדים, שבו המורדים התחיבו להעביר את נשקם וצבאם לפיקוחו של האו"ם ולהצטרף לפרלמנט ולממשלה.

 כיכר דרובר בקטמנדו
כיכר דרובר בקטמנדו

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של נפאל

המלך הקודם, בירנדרה, היה פתוח לדמוקרטיה פרלמנטרית, וחידש אותה לאחר משאל עם שנערך ב-1990. הוא היה אהוד על ידי האזרחים, אך מאבקים בין מפלגות פוליטיות בעיות חברתיות רבות הובילו למרד מאואיסטי, שנמצא בהסלמה מאז 1996. מאז הרצח, המלך הנוכחי מנסה לקבל יותר שליטה על הממשלה, לטענתו על מנת להילחם במרד ובבעיות אחרות. הדמוקרטיה הושעתה ברובה על ידי גיאנדרה, המעוניין למנות בעצמו את ראשי הממשלה.

אזרחים רבים רואים בגיאנדרה כאחראי לטבח המלכותי ביוני 2001. יורש העצר בנו פאראש הוא גם כן דמות שנויה במחלוקת, ואף נחשד מספר פעמים ברצח, אך מעולם לא נחקר. נפאלים רבים לא היו רוצים לראות את גיאנדרה או בנו כמלכים, ולכן צוברת תנועת המחאה הרפובליקנית המובלת על ידי סטודנטים פופולריות רבה.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת נפאל

נפאל היא בין הארצות העניות והפחות מפותחות בעולם. כמעט מחצית מהאוכלוסייה חיה מתחת לקו העוני. חקלאות היא הבסיס של הכלכלה, ומספקת פרנסה ללמעלה מ- 80% מהאוכלוסייה, ומספר 41% מהתל"ג. תוצאי התעשייה כוללים בעיקר עיבוד של תוצרי חקלאות, בעיקר: יוטה, קני סוכר, טבק ותבואה. ייצור של טקסטיל ושטיחים התרחב לאחרונה והיווה כ-80% מההכנסות מייצוא בשלוש השנים האחרונות. קצב הגידול הייצור החקלאי הוא כ-5% לשנה, לעומת קצב גידול האוכלוסייה שהוא 2.3% לשנה. 15% מההכנסה במדינה מגיעה מתיירות, ו-6% מהכנסות של חיילי גורקה שכירים בצבאות בריטניה, הודו ומספר מלכויות קטנות.

מאז מאי 1991 מנסה ממשלת נפאל לקדם רפורמות כלכליות, במיוחד כאלה שיקדמו סחר ומשקיעי חוץ, למשל בהקלה על דרישות הרישוי והרישום של עסקים במטרה להקל על הליכי ההשקעה. הממשלה גם קיצצה בהוצאותיה על ידי צמצום סובסידיות, הפרטה של חברות תעשייה ממשלתיות ופיטורים בשירות המדינה. בשנים האחרונות התערערה היציבות הפוליטית במדינה (חמש ממשלות שונות בשנים האחרונות), וחוסר היציבות מקשה להשיג קונצנזוס שדרוש לביצוע רפורמות כלכליות חשובות. נפאל מעוניינת להאיץ צמיחה כלכלית על ידי ניצול פוטנציאל התיירות שלה מחד, ויצירת חשמל הידרואלקטרי מאידך - שני תחומים שזכו לאחרונה בהשקעות זרות. הסיכוי להשקעות או סחר חוץ משמעותיים במגזרים אחרים הוא נמוך בגלל קוטנה של הכלכלה, הפיגור הטכנולוגי, הריחוק הגאוגרפי והחשיפה לאסונות טבע. הקהילה הבינלאומית מממנת יותר מ-60% מתקציב הפיתוח של נפאל ויותר מ-28% מסך ההוצאה התקציבית במדינה, והיא תמשיך כנראה להוות מרכיב צמיחה משמעותי.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של נפאל
 הרי האנפורנה
הרי האנפורנה
ערוץ נהר הקאלי גנדאקי, ברקע הר האנאפורנה
ערוץ נהר הקאלי גנדאקי, ברקע הר האנאפורנה

נפאל הינה ארץ הכלואה יבשתית בין שתי ארצות הענק סין והודו, כשהריה הגבוהים משמשים כמעין חיץ פיזי ביניהם. שטח המדינה הינו הררי, אך עם גיוון פיזי רב. ישנם שלושה אזורים פיסיוגרפיים: טראי (שפלה) שטוח בדרום, הרים נמוכים וגבעות במרכז, והרי ההימלאיה הגבוהים, ביניהם הר האוורסט, בן 8,848 המטרים, וכן פסגות נוספות מעל 8000 מטרים, כגון רכס האנאפורנה באזור ההררי בצפון. מבין 14 הפסגות הגבוהות בעולם, 8 נמצאות בשטחה של נפאל. מסיבה זו הפכה נפאל ליעד תיירותי מבוקש, ויש המחשיבים את נופיה כיפים בעולם.


בנפאל חמישה אזורי אקלים, המתחלקים לפי גובה, ונעים מאזור סב-טרופי בדרום, ועד לקיץ קריר וחורף קשה בצפון. גשמי המונסון מכים בדרך כלל בנפאל בחודשים יוני עד ספטמבר, ומספקים 60 עד 80 אחוז מכמות המשקעים השנתית: 2,500 מ"מ במזרח המדינה, 1,420 באזור קטמנדו ו-1,000 במערב המדינה.

רק 20% משטח המדינה מעובדים חקלאית, ובנוסף לכך ישנה בעיה חמורה של כריתת יערות.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של נפאל

רוב האוכלוסייה בנפאל הינה הינדית - למעלה מ-90%. 5% הינם בודהיסטים, 3% מוסלמים, ו-2% משתייכים לדתות אחרות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נפאל

Static Wikipedia (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia February 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu