אבן רוזטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אבן רוזטה היא אבן גרניט שחורה (מזוהה לרוב בטעות, כבזלת), שנתגלתה בעיר הנמל המצרית רוזטה (היום: ראשיד) ב-15 ביולי 1799 על ידי קפטן פייר בושר (Pierre Bouchard) במהלך המערכה המצרית של נפוליאון. על האבן חקוק טקסט בשתי שפות - יוונית ומצרית, ושלושה סוגי כתב - כתב הירוגליפי, כתב דמוטי וכתב יווני. כיוון שיוונית היא שפה מוכרת היטב, שימשה האבן כמפתח לפיענוח הכתב ההירוגליפי בשנת 1822 על ידי ז'אן פרנסואה שמפוליון ובשנת 1823 על ידי תומס יאנג. פיענוח הכתב איפשר תרגום טקסטים הירוגליפיים נוספים.

אבן רוזטה מוצגת במוזיאון הבריטי בלונדון מאז 1802.

[עריכה] הטקסט הכתוב על האבן

כאמור, אותו צו מלכותי משנת 196 לפנה"ס רשום על האבן בשלושה סוגי כתב. החלק היווני של הטקסט מתחיל במילים:

Basileuontos tou neou kai paralabontos tén basileian para tou patros... (המלך החדש, שקיבל את המלוכה מאביו...)

זהו צו מלכותי של תלמי החמישי, המפרט רשימה של מיסים שהוא ביטל ומורה על הקמת פסלים במקדשים ושהצו יכתב ב"כתב דברי האלים" (כתב הירוגליפי), בכתב העממי (כתב דמוטי), ובכתב היווני.

[עריכה] שימוש כמטפורה

המונח אבן רוזטה משמש גם כמטאפורה למשהו שמהווה מפתח חשוב לשם פענוח או תרגום, או כל בעיה קשה. למשל: מקצבים טלמוקורטיקלים, אבן רוזטה של אוסף הפרעות נוירולוגיות.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אבן רוזטה במוזיאון הבריטי
• הטקסט החקוק על האבן, באנגלית
• מציאת אבן רוזטה
• פרויקט "רוזטה" באינטרנט