אברהם טמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אברהם (אברשה) טמיר (נולד ב-1924 בשם אברהם טריינין) הוא אלוף (במילואים), עובד ציבור בכיר ויועץ לפוליטיקאים בנושאי ביטחון ומדיניות.

טמיר שירת ב"הגנה" בה עשה קורס מ"מים ועם הקמת המדינה גויס לצה"ל. במהלך שירותו הצבאי נפצע שלוש פעמים. במלחמת העצמאות שירת כמ"פ בגדוד מכמש וכסגן מפקד גוש עציון. הוא נפל בשבי הירדני ושוחרר ב-1949. לאחר מכן, שירת בין היתר כמפקד חטיבת רגלים, היה ממקימי ומפקדי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), ראש מחלקת המבצעים של המטכ"ל וסגן מפקד אוגדה.

במהלך מלחמת יום הכיפורים שירת כראש החפ"ק (חוליית הפיקוד הקדמי) של אריאל שרון. לאחר המלחמה, הקים את אגף התכנון בצה"ל והיה מפקדו הראשון.

במסגרת שירותו הצבאי שימש גם כראש המשלחת הצבאי לשיחות השלום עם מצרים. בין היתר, הוא נחשב ל"אדריכל" ההסכמים הצבאיים על פירוז סיני, כחלק מהסכם השלום עם מצרים. טמיר היה מעורב מאוחר יותר, בתפקידיו בשירות המדינה, בשיחות השלום בטאבה ובקמפ דייוויד.

במהלך מבצע שלום הגליל שימש כיועץ לבטחון לאומי. בין 1984 ו-1986 שימש טמיר מנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת שמעון פרס, ויועץ לבטחון לאומי. ב-1986 מונה למנכ"ל משרד החוץ על ידי שמעון פרס.

משנת 1990 שימש כיועץ מיוחד לנשיא עזר ויצמן. שימש גם כיועץ לבנימין נתניהו בעת כהונתו של הלה כראש ממשלה.

נחשב למקורב לראשי הממשלה לשעבר אריאל שרון, ושמעון פרס.

בשנת 2005 הביע תמיכה בתוכנית ההתנתקות.

בוגר אוניברסיטת תל אביב.