אדוארד דמיטריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אדוארד דמיטריק (4 בספטמבר 1908 - 1 ביולי 1999 (Edward Dmytryk) במאי ועורך קולנוע אמריקני, שהשתייך ל"הוליווד 10", קבוצה של אנשי תעשיית הקולנוע שישבו בכלא בימי המקארתיזם.

אף על פי שנולד בקולומביה הבריטית, קנדה, דמיטריק גדל בסן פרנסיסקו בזמן שהוריו האוקראינים עברו לארצות הברית. בהיותו בן 31 קיבל אזרחות אמריקנית רשמית. הוא עשה את צעדיו הראשונים כעורך קולנוע במהלך שנות השלושים, בניהם בסרטים של לאו מקארי וג'ורג' קיוקור. את סרטו הראשון כבמאי, "הנשר", עשה ב- 1935.

הוא נודע בזכות סרטיו של לפני תקופת המקאתיזם, "אש צולבת" (1947), שהביא לו מועמדות יחידה לפרס האוסקר על הבימוי ו"רצח, יקירתי", עיבוד לספרו של ריימונד צ'נדלר. שניהם שייכים לז'אנר הסרט האפל, שדמיטריק נמנה ממעצביו. הוא זומן להתייצב בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית. הוא סרב לשתף פעולה איתם ולכן נכנס לכלא. לאחר מספר חודשים מבעד הסורגים החליט דמיטריק להעיד בפני הוועדה ומסר את שמות חבריו למפלגה הקומוניסטית האמריקנית. באפריל 1951 התייצב דמיטריק פעם נוספת בפני נועדה, בה ענה להם על כל שאלותיהם. הוא סיפר על עברו במפלגה, חברות קצרה בה בשנת 1945 ומנה את שמותיהם של 26 מחברי המפלגה לשעבר. הוא גם סיפר על איך כמה מעמיתיו בהוליווד לחצו עליו להכניס תעמולה קומוניסטית לסרטיו, העדות שלו בפני הוועדה הסבה נזק לכמה משפטים שהתנהלו נגד חברי הקבוצה המכונה "הוליווד 10".

לזמן מה, לאחר שנרגעו הרוחות, עבר דמיטריק להתגורר בבריטניה, אולם הוא נשכר על ידי המפיק סטנלי קריימר לביים כמה סרטים דלי תקציב לפני שהפקיד בפניו את הבימוי של "המרד על הקיין". הסרט, שהיה להצלחה קופתית פנומנלית, גרף שבע מועמדויות לפרס האוסקר כולל לסרט הטוב ביותר, אולם לא לקטגוריית הבימוי. לעומת זאת דמיטריק קיבל מועמדות לאיגוד הבמאים האמריקני.

הוא ביים סרטים לארבעה מן האולפנים הגדולים ביותר בהוליווד, ל"קולומביה", "פוקס המאה ה- 20", MGM ופרמאונט, הכוללים, בין השאר, את "ארץ עץ הגשם", "כפירי אריות" (שניהם עם מונטגומרי קליפט), וכמו כן את "סוף הרומן", על פי ספרו של גרהם גרין ושניים מסרטיה של מרלן דיטריך. סרטים אלו היו רבי תקציב וכללו שלל שחקנים בעלי שיעור קומה כמו המפרי בוגרט, קלארק גייבל, ספנסר טרייסי, אליזבת טיילור, בטי דייוויס, מונטגומרי קליפט ומרלון ברנדו. אולם סרטיו, פרט ל"המרד על הקיין", אינם הצליחו לשחזר את האיכויות הקולנועית שהיו בסרטיו טרום-המקארתיזם, ובראש ובראשונה ב"אש צולבת".

משנות השבעים החל להמעיט את עיסוקיו בתעשיית הקולנוע, ופינה יותר זמן להרצאות במספר אוניברסיטאות ותיאטראות, כמו גם לכתיבת ספרים. הוא נפטר בשיבה טובה, ב- 1999, בגיל 90.