קנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קנדה היא המדינה הצפונית ביותר בצפון אמריקה. זוהי קונפדרציה בין 10 פרובינציות ושלוש טריטוריות המאוחדות יחדיו בפדרציה הקנדית. קנדה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. היא גובלת בארצות הברית מדרום ומצפון מערב. שטח המדינה מגיע עד אוקיינוס הקרח הצפוני, וקנדה תובעת בעלות על חלקים של הקוטב הצפוני.

עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, בה נמצא הפרלמנט ובה יושב גם המושל, המייצג את המלכה אליזבת השנייה. קנדה היא מושבה בריטית לשעבר והיא המדינה הגדולה ביותר בחבר העמים הבריטי.

קנדה היא המדינה השנייה בעולם בשטחה ורק רוסיה גדולה ממנה. למרות השטח העצום, אוכלוסייתה קטנה יחסית ומונה כ-32,000,000 תושבים. קנדה היא מדינה מודרנית ומפותחת טכנולוגית. כלכלתה בנויה על שפע של חומרי גלם טבעיים. למרות זאת, כלכלתה אינה מוגבלת ליצוא חומרי גלם בלבד והיא מייצרת מוצרים רבים.

תוכן עניינים 1 מקור השם 2 היסטוריה 3 פוליטיקה 3.1 הממשלה הפדרלית 3.2 ממשלות פרובינציאליות 3.3 ממשלות טריטוריאליות 4 פרובינציות וטריטוריות 5 כלכלה 6 גאוגרפיה 7 דמוגרפיה 8 תרבות וחברה 8.1 ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי 8.2 חגים 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקור השם

מקור השם "קנדה" הוא במילה ההורנית-אירוקואית (לשונות אינדיאניים) "קנטה" שפירושה כפר או התיישבות. ז'ק קרטייה השתמש לראשונה בשם זה בתחילת המאה ה-16 כדי לציין את האזור שנמצא כיום סביב קויבק סיטי. במרוצת הזמן הפך השם לכינוי לאזורים נרחבים יותר בשטחם.

השימוש הרשמי הראשון בשם "קנדה" נעשה בשנת 1791, כאשר הפרובינציה של קויבק חולקה בין "קנדה העליונה" לבין "קנדה התחתונה". בשנת 1867 קיבלה קנדה עצמאות וכדי לציין את המשך זיקתה לאימפריה הבריטית נקראה ה"דומיניון של קנדה". כינוי זה היה בשימוש נרחב עד שנות ה-50, אך השם שונה עם הזמן ל"קנדה". השינוי החשוב האחרון היה בשנת 1982, כאשר התחילו לחגוג במקום "יום הדומיניון" את "יום קנדה".

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קנדה

קנדה הייתה מיושבת על ידי אינדיאנים במשך כ-10,000 שנה. בשנת 1000 בערך, הגיעו האירופאים הראשונים - הויקינגים, בהנהגת ליף אריקסון, שנחתו בווינלנד, אי שם בחוף האטלנטי. הם הקימו מספר יישובים על חופה המזרחי, אך היישובים לא החזיקו מעמד בשל עוינות האינדיאנים והם נאלצו לעזוב. יישובים אירופאיים חדשים הוקמו במאה ה-17 על ידי הצרפתים.

ב-1763, בתום מלחמת שבע השנים, החליטו הצרפתים לשמור על האיים הקריביים ולוותר על בעלותם במושבתם בצפון אמריקה לטובת בריטניה. אחרי מלחמת העצמאות האמריקאית עברו לקנדה מתיישבים רבים שהיו נאמנים לבריטניה.

ב-1 ביולי, 1867 הוקמה קנדה לאחר שבריטניה העניקה זכות ממשל עצמי למושבותיה בצפון-אמריקה. הוקמה פדרציה של שלוש מושבות: פרובינציה של קנדה, ניו ברנזוויק ונובה סקוטיה. המושבה הישנה של קנדה התחלקה לשתיים: קוויבק ואונטריו. המונח "הפדרציה הקנדית" מתייחס לאיחוד הזה.

במהרה הצטרפו לאיחוד מושבות בריטיות נוספות. עד שנת 1880 כללה קנדה את כל שטחה כיום, פרט לניופאונדלנד ולברדור, שהצטרפו ב-1949. קנדה המשיכה להיות חלק מחבר-העמים הבריטי. בשנת 1982 בתקופת כהונתו של ראש-הממשלה פייר אליוט טרודו אושרה החוקה הקנדית בפרלמנט ונכנסה לתוקף.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של קנדה

[עריכה] הממשלה הפדרלית

קנדה היא פדרציה. שיטת המשטר שלה היא דמוקרטיה פרלמנטרית ומלוכה פרלמנטרית. ראש המדינה היא המלכה אליזבת השנייה, המיוצגת על ידי המושל. תפקידי המושל הם: מתן ההסכמה המלכותית לחוקים שחוקקו בפרלמנט, קריאת נאום הכתר (נאום שלמלכה אין חלק בניסוחו), חתימה על מסמכי המדינה, פתיחה וסגירה של מושבי הפרלמנט ופיזור הפרלמנט לבחירות. למעשה תפקידו סמלי והוא חסר כוח אמיתי.

חוקת קנדה התקבלה בהליך שנמשך לילה אחד בלבד. המחטף ידוע בשם "Nuit des longs couteaux" (ליל הסכינים הארוכות), 1982, היות שהפרובינציה של קוויבק סירבה להסתיגויות שהועלו ברגע האחרון, שלטענתה המעיטו בחשיבות העבר הצרפתי של המדינה. עם זאת, ישנו בחוקה סעיף המגן על החופש של יוצאי צרפת, והצרפתית מוכרת כאחת משתי השפות הרשמיות בקנדה.

הרשות המחוקקת היא הפרלמנט. המורכב מהבית התחתון ומסנאט.

ראש הממשלה מכריז על בחירות לבית התחתון לפי ראות עיניו, אם כי לא יותר מ-5 שנים מאז הבחירות הקודמות. באופן רשמי, המושל ממנה את ראש הממשלה, שהוא בדרך כלל מנהיג המפלגה שזכתה ברוב המושבים בבית התחתון. ראש הממשלה ממנה את הקבינט. המשמעת המפלגתית היא באופן מסורתי חזקה מאוד, מה שנותן לראש הממשלה שליטה רבה מאוד ברשות המחוקקת.

הסנאט מורכב מסנאטורים המכהנים עד גיל 75 ומתמנים על ידי ראש הממשלה.

בקנדה יש שלוש מפלגות עיקריות: מפלגת המרכז (המפלגה הליברלית של קנדה), מפלגת ימין (המפלגה השמרנית) ומפלגת שמאל (המפלגה הדמוקרטית החדשה). מפלגה גדולה נוספת היא המפלגה האזורית שעוסקת בעיקר בענייני קוויבק. יש מספר מפלגות נוספות, אך הן בדרך כלל לא עוברות את אחוז החסימה.

המפלגה הליברלית הם מפלגתו של ראש הממשלה הקודם, פול מרטין, וקודמו בתפקיד, ז'אן קרטיין, שהנהיג את המדינה במשך 10 שנים. ראש הממשלה הנוכחי הוא סטיבן הרפר, ראש המפלגה השמרנית.

קנדה חברה באו"ם, בחבר המדינות הבריטי, ב-G8, ב-(APEC), בנאט"ו ובחבר המדינות דוברות הצרפתית (La Francophonie).

[עריכה] ממשלות פרובינציאליות

ב-10 פרובינציות ישנו פרלמנט המורכב מבית אחד בלבד. ראש הפרלמנט הוא ראש ממשלת הפרובינציה, שנבחר בצורה דומה לבחירת ראש הממשלה. בכל פרובינציה ישנו גם סגן מושל המייצג את המלכה. סגן המושל מתמנה על ידי ראש הממשלה.

רוב המפלגות הפרובינציאליות הן סניפים של המפלגות הגדולות בפרלמנט הפדרלי, אם כי לא תמיד יש קשר הדוק בין הענפים השונים, פרט לדמוקרטים. בנוסף למפלגות הגדולות קיימות מפלגות מקומיות בעלות משקל.

האקלים הפוליטי של קוויבק שונה משאר הפרובינציות. קו השבר עובר בין המצדדים בהתנתקות, המיוצגים על ידי המפלגה הקוויבקית, ומצדדי הפדרציה, המיוצגים על ידי המפלגה הליברלית של קוויבק. יש שתי מפלגות קטנות נוספות שמנסות לפרוץ את דרכן, ללא הצלחה יתרה.

[עריכה] ממשלות טריטוריאליות

לטריטוריות יש כוח פוליטי פחות מזה של הפרובינציות, כי הן נוצרו מכח צו פרלמנטרי ולא על ידי החוקה. ישנן שלוש טריטוריות. בכל אחת יש מפקח כללי, שהוא המקביל לסגן המושל, אך זה אינו מייצג את המלכה. המפקחים מתמנים על ידי הממשלה הפדרלית.

ביוקון ישנו בית פרלמנטרי אחד בלבד. בשתי הטריטוריות האחרות ישנה שיטה מיוחדת ללא מפלגות. כל מועמד רץ בבחירות באופן עצמאי וראש הטריטוריה נבחר מבין חברי הפרלמנט המקומי.

[עריכה] פרובינציות וטריטוריות

ערך מורחב – פרובינציות קנדה

קנדה מחולקת ל-10 פרובינציות ו-3 טריטוריות. לפרובינציות יש מידה רבה של אוטונומיה מהממשלה הפדרלית, ואילו מידת האוטונומיה של הטריטוריות נמוכה יותר.

הפרובינציות אחראיות לרוב התוכניות החברתיות בקנדה כגון בריאות, חינוך, סעד וכדומה. סך התקציב הפרובינציאלי גדול יותר מהתקציב הפדרלי, דבר נדיר למדי בפדרציות אחרות בעולם. הפרובינציות יכולות לפרוש מתוכניות פדרליות, אך מסתכנות באיבוד המימון הממשלתי. החוק הפלילי הוא אחיד והוא באחריות הממשלה הפדרלית.

פרובינציה	עיר בירה	אזור זמן (UTC)
קולומביה הבריטית	ויקטוריה	-8, -7
אלברטה	אדמונטון	-7
ססקצ'ואן	רג'ינה	-6, -7
מניטובה	ויניפג	-5, -6
אונטריו	טורונטו	-6, -5
קוויבק	קוויבק סיטי	-5
ניו ברנזוויק	פרדריקטון	-4
נובה סקוטיה	האליפקס	-4
אי הנסיך אדוארד	שארלוטטאון	-4
ניופאונדלנד ולברדור	סנטג'ונס	-3.5
טריטוריה	עיר בירה	אזור זמן (UTC)
יוקון	ויטהורס	-8
הטריטוריות הצפון מערביות	ילונייף	-7
נונאווט	איקלוויט	-4, -5, -6, -7

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת קנדה

הכלכלה הקנדית המפותחת מזכירה במידה רבה את כלכלת ארצות הברית, עם אוריינטציה ברורה לשוק חופשי ורמת חיים גבוהה. מאז מלחמת העולם השנייה, הגידול המרשים בתעשייה, כריית מחצבים ומגזר השירותים שינו את הכלכלה האגררית בעיקרה לכלכלה מודרנית ומפותחת. קנדה מספקת את האנרגיה של עצמה ויש בה עתודות גדולות של גז טבעי בחוף המזרחי. קנדה היא גם ספקית העצים הגדולה בעולם. בשלוש הפרובינציות המזרחיות יש שפע של מחצבים נוספים. בשנת 1989 נחתם הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית ובשנת 1994 נחתם הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (כולל גם את מקסיקו). ההסכמים החדשים גרמו לעלייה דרמטית בתל"ג ולשילוב כלכלת קנדה בכלכלת ארצות הברית. כתוצאה מיחסים אלה, המיתון שהחל בארצות הברית ב-2001 השפיע לרעה על הכלכלה הקנדית. החל מ-2003 עלתה האבטלה בקנדה והצטמצמו המגזר התעשייתי וכריית המחצבים. למרות זאת, הצליחה קנדה להמנע מכניסה למשבר כלכלי אחרי 2001, וכלכלתה צומחת בקצב יפה.

שני נושאים עיקריים מעיקים על הכלכלה הקנדית. נושא אחד הוא המשבר ביחסים בין האוכלוסייה דוברת הצרפתית לאוכלוסייה דוברת האנגלית, שעלול להביא לפירוק הפדרציה עקב עמימות בנוגע הגורמים לחוב החיצוני של קנדה, עתידו של סחר חוץ ועוד. למרות החששות מפירוק ממשיכה הכלכלה לצמוח, במיוחד בקוויבק.

הנושא השני הוא הגירה לארצות הברית של בעלי המקצועות הטכנולוגיים, המכונה לעתים "זליגת המוחות". הסיבות העיקריות לכך הן העובדה שבארצות הברית שכר גבוה יותר, מיסים נמוכים יותר והזדמנויות תעסוקה רבות יותר. עם זאת, בזכות תוכניות ההגירה הקנדיות ממשיכים להגיע לקנדה מהגרים בעלי הכשרה במקצועות הדרושים לה. למרות ההגירה קיים קושי בהשתלבות המהגרים בקנדה, בעיקר עקב קשיי שפה וניכור. קושי זה גורם למהגרים רבים לעבוד בתחום אחר מזה שהוכשרו בו ותרומתם לכלכלה מצטמצמת.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של קנדה

מזרח קנדה מאופיין ביערות ושממה בצפון מחד ומחלקים פוריים בדרום מאידך. בדרום מרוכזת רוב אוכלוסיית המדינה. רוב דרום-מרכז קנדה מכוסה מישורים וערבות. מערב המדינה מכיל רכסי הרים - הרי הרוקי. מפרץ הדסון מגיע לנקודה עמוקה ביבשת.

בקנדה יש גם מספר ימות גדולות, ביניהן האגמים הגדולים הגובלים בארצות הברית.

צפון קנדה הוא שממון ארקטי ענק שאקלימו קוטבי — אנשים כמעט ואינם חיים בו. לדוגמה, בשטחה של נונאווט, שגודלה הוא כגודל אירופה המערבית, ישנם רק 30,000 תושבים. רוב הערים ממוקמות בדרום המדינה. הערים הגדולות ביותר (לפי מספר תושבים יורד) הן טורונטו, מונטריאול, ונקובר, אוטווה, קלגרי, אדמונטון, קוויבק וויניפג.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של קנדה

בשנת 2001 הייתה האוכלוסייה בקנדה מורכבת מבני הקבוצות האתניות הבאות: קנדים (הכוונה למי שמזהה את מוצאו ככזה) - 39.2% , אנגלים - 20% , צרפתים - 15.75% , סקוטים - 14% , אירים - 12.9% , איטלקים - 4.29% , אוקראינים - 3.61% , סינים - 3.5% , אינדיאנים - 3.38% , דרום אסיאנים - 3.1% , שחורים - 2.2% , פיליפינים - 1.0% . סך כל הלא-לבנים הוא 13% מהאוכלוסייה.

בדומה לפוריות באירופה המערבית, הפוריות בקנדה היא נמוכה. עיקר הגידול באוכלוסייה הוא בזכות ההגירה. קנדה פיתחה מנגנון מתוחכם המצליח לאתר מהגרים מתאימים למדינה, לפי שיטת הניקוד. כל מהגר פוטנציאלי מקבל ניקוד לפי שיטה שמתגמלת במספר נקודות גבוה את מי שהינם בעלי מקצועות נדרשים, צעירים, משכילים ודוברי שתי השפות הרשמיות. כשישית מכלל הקנדים כיום אינם ילידי קנדה.

מבחינה היסטורית רוב הקנדים הם נוצרים. כ-42% קתולים וכ-38% פרוטסטנטים. הכנסייה הפרוטסטנטית הגדולה ביותר היא הכנסייה הקנדית המאוחדת. המוסלמים מהווים כ-2% מהאוכלוסייה. דת האיסלאם צומחת בקצב מהיר בקנדה, בגלל הגירה מארצות מוסלמיות. היהודים מהווים יותר מאחוז אחד מהאוכלוסייה.

בשל המסורות הליברליות, רבים מהנוצרים בקנדה לא מציינים את דתם. בקוויבק, בה יושבים רוב הקתולים, אמונה נחשבת לשארית מן העבר - רוב תושבי קוויבק הם אתאיסטים ואינם מתערבים באמונותיהם של אחרים. לעומת זאת, באלברטה אוכלוסייה אוונגליסטית גדולה.

בקנדה שתי שפות רשמיות - אנגלית וצרפתית. הצרפתית היא השפה המדוברת בעיקר בקוויבק אך קיימים דוברי צרפתית גם באונטריו, ניו ברנזוויק ודרום מניטובה. סקר משנת 2001 הראה כי 6,864,615 אנשים ציינו את השפה הצרפתית כשפתם הראשונה. 17,694,835 אנשים ציינו את האנגלית כשפה ראשונה.

ישנן שפות בולטות נוספות, פרט לשתיים הרשמיות: 5,470,820 אנשים ציינו שפה לא רשמית כשפתם הראשונה. מבין השפות הלא רשמיות, סינית תופסת את המקום הראשון עם 853,745 דוברים. אחריה איטלקית עם 469,485 דוברים וגרמנית עם 438,080 דוברים. בנוסף יש הרבה לשונות ילידיות, אך מספר דובריהן קטן — לא יותר מכמה עשרות אלפים.

ב-7 ביולי, 1969 הוכרזה הצרפתית כשפה רשמית שווה לאנגלית. הכרזה זו גרמה לתהליך הזדהות של קנדה כמדינה דו-לשונית ורב-תרבותית ברמה הפדרלית.

אמנת הזכויות והחירויות הקנדית מציינת כי:

• האנגלית והצרפתית הן שפות רשמיות שוות.
• הדיונים בפרלמנט יכולים להיות בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• כל החוקים יודפסו בשתי השפות.
• כל אדם יכול לפנות לבית משפט בדרישה לדון בעניינו בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• כל אדם זכאי לקבל שירותים מהממשלה הפדרלית בכל אחת מהשפות הרשמיות.
• מיעוטים דוברי שפה רשמית מסוימת זכאים לקבל חינוך לילדיהם בשפתם.

החוק המקומי בקוויבק קובע כי השפה הרשמית היא צרפתית. לחוק זה יש הגנות שונות, אך הוא מאפשרת חופש מסוים לדוברי האנגלית והשפות הילידיות. קוויבק מספקת את רוב השירותים הממשלתיים בצרפתית וגם באנגלית.

בשאר הפרובינציות המצב שונה. רב הפרובינציות דוברות אנגלית, עם מיעוטים צרפתים גדולים בחלק מהפרובינציות.

[עריכה] תרבות וחברה

ערך מורחב – תרבות קנדית

התרבות הקנדית מאופיינת בתפיסה רב-תרבותית ודו-לשונית. יש בה פתיחות רבה לקיומן של תרבויות שונות המתקיימות זו בצד זו תוך קיום מכנה משותף הנוגע למסגרת המדינית המאחדת ביניהם. האנגלית והצרפתית הן השפות הרשמיות במדינה הזוכות למעמד שווה. קוויבק נשארה מרכז של תרבות צרפתית, מוגנת על ידי חקיקה. לדוגמה, קוויבק משתמשת במשפט הקונטיננטלי במקום המשפט המקובל שבו משתמשות שאר הפרובינציות, שמקורו במשפט האנגלי.

העובדה שבקנדה התקייים מיעוט צרפתי גדול הביאה להתפתחותה ההדרגתית של תפיסה המעודדת פלורליזם תרבותי גם לגבי קבוצות תרבותיות אחרות של מהגרים כמו איטלקים, יהודים, סינים ואחרים. בארצות-הברית לעומתה הייתה שלטת בדרך כלל תפיסת כור ההיתוך שנועדה למזג את המהגרים החדשים במהירות האפשר לתרבות הדומיננטית.

ההשפעה הגדולה של התרבות האמריקאית על קנדה בעשורים האחרונים גרמה לחששות מ"כיבוש תרבותי". בעקבותיה נחקקו חוקים המגנים על התרבות המקומית. הגבול המפריד בין קנדה ובין ארצות-הברית הוא הגבול הארוך ביותר בעולם בין שתי מדינות. מליוני תיירים עוברים מדי שנה את הגבול. בין שתי המדינות מתקיימים קשרים כלכליים הדוקים. הן חתומות יחד עם מקסיקו על הסכם נאפט"ה לשיתוף פעולה כלכלי באזור צפון אמריקה. עם זאת על אף הקירבה הגאוגרפית ושיתוף הפעולה מתקיימים כמה הבדלים ברורים בין שתי המדינות.

אמנם שתיהן הן מדינות מפותחות העומדות בצמרת העולמית מבחינת רמת-החיים הממוצעת של תושביהן, אך הפערים הכלכליים-חברתיים בארצות-הברית הם גדולים יותר מאשר בקנדה. קנדה היא מדינה שוויונית יותר באופייה ונוטה יותר משכנתה הדרומית להקדיש משאבים ציבוריים לרווחה. כך למשל מונהג בקנדה ביטוח בריאות ממלכתי לכל. רמות הפשיעה בקנדה נמוכות יחסית בדומה לאירופה והן רחוקות מרחק רב מרמות הפשיעה הגבוהות בארצות-הברית.

הבדל נוסף המייחד את קנדה מארצות-הברית הוא הזיקה ההיסטורית ארוכת השנים לבריטניה. קנדה היא חלק מחבר העמים הבריטי, ותהליך העצמאות מהאימפריה הבריטית היה הדרגתי ונמשך שנים. עד היום מבחינה פורמלית עדיין נחשבת מלכת אנגליה כראש המדינה. ארצות-הברית לעומתה קמה מתוך מרד בבריטים ופנתה לדרכה הנפרדת עוד בסוף המאה השמונה-עשרה. מבחינה תרבותית נשמרת עדיין בקנדה זיקה למורשת הבריטית-אירופאית.

[עריכה] ההמנון הלאומי וההמנון המלכותי

ערך מורחב – המנון קנדה

המנונה הרשמי של קנדה הוא "הו קנדה". למרות שבוצע לראשונה בשנת 1880, הוא לא הפך להמנון הרשמי עד שנת 1980. קודם לכן שימש המנון האימפריה הבריטית כהמנון הלאומי של קנדה. לאחר קבלת ההמנון החדש הפך ההמנון הישן להמנון המלכותי, ומשתמשים בו לציון לשבח המושל או כאשר בני המשפחה המלכותית מבקרים בקנדה. הוא מנוגן גם ברוב האירועים הממלכתיים, כגון לוויות ויום הזיכרון לחללי הצבא (וטרנים).

שמיעת ההמנון

[עריכה] חגים

תאריך	השם העברי	השם המקומי	הערות
1 בינואר	סילבסטר	New Year's Day, jour de l'an	מעוגן בחקיקה.
15 בפברואר	יום הדגל הלאומי	National Flag of Canada Day	מעוגן בחקיקה.
(משתנה)	יום שישי הטוב	Good Friday, vendredi saint	מעוגן בחקיקה. בדרך כלל חוגגים באפריל. ראה פסחא לפרטים; .
(משתנה)	היום השני של הפסחא	Easter Monday, Pâques	בדרך כלל נחגג באפריל; ראה פסחא לפרטים.
יום שני הקרוב ביותר, שבא לפני ה25 במאי	יום ויקטוריה	Victoria Day; fête de la Reine	חגיגת יום ההולדת למלכה. מעוגן בחקיקה.
1 ביולי	יום קנדה	Canada Day, fête du Canada	מעוגן בחקיקה. מציין את קונפדרצית קנדה ב- 1867.
יום ב' הראשון בספטמבר	יום העבודה	Labour Day, fête du travail	מעוגן בחקיקה.
יום ב' השני באוקטובר	חג ההודיה	Thanksgiving, action de grâce	מעוגן בחקיקה. לא חוגגים את חג ההודיה ביום הזהה לחגיגת החג בארצות הברית
11 בנובמבר	יום הזיכרון	Remembrance Day, jour du souvenir	יום הזיכרון לחללי קנדה.
25 בדצמבר	חג המולד	Christmas, Noël	מעוגן בחקיקה.
26 בדצמבר	יום הקופסאות	Boxing Day, lendemain de Noël	מעוגן בחקיקה. יום שבו החנויות מוכרות את מוצרי החג המולד.

[עריכה] ראו גם

• אנגלית קנדית
• יהדות קנדה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קנדה

• מידע על האוכלוסייה
• ממשלת קנדה
• רשות השידור הקנדית
• אתר של לונלי פלאנט על קנדה
• אוסף קישורים על קנדה
• האזנה לתחנות רדיו מקנדה באינטרנט