אולריך פון הוטן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולריך פון הוטן (21 באפריל 1488 - 29 באוגוסט 1523) היה אביר, משורר והומניסט גרמני.
אולריך נולד למשפחת האצילים פון הוטן, שהתגוררה בטירת שטקלנברג שבמדינת אסן, ואביו ייעד אותו לכמורה, ולשם כך שלח אותו למנזר בפולדה, אך אב המנזר שם לב לנטיית נפשו השירית, והצליח להוציא אותו משם. לאחר מכן הסתכסך עם אביו, שדרש ממנו ללמוד משפטים, ואילו הוא נמשך לשירה, לפילוסופיה ולתאולוגיה. בשל כך הגיע כמעט לפת לחם, עד שמזכיר החצר של מיינץ, אייטלוולף פון שטיין, לקח אותו תחת חסותו. מאז למד אולריך באוניברסיטאות שונות בגרמניה, ובין השאר למד אצל יוהנס רויכלין, והפך בהשפעתו להומניסט. לאחר מכן התידד עם מרטין לותר. הוא היה אף מכותבי "מכתבי אנשי החשך" שהוציאו מתנגדי הדומיניקנים אחרי 1510, בעקבות מאבקם של הדומיניקנים נגד רויכלין.
לאחר שהתחילו לנוע גלגלי תנועת הרפורמציה (1517), הצטרף אולריך במלוא המרץ וההתלהבות לתנועה הפרוטסטנטית וניסה לשכנע את הקיסר החדש, קרל החמישי, שהיה ידידו, וכן את הנסיך הבוחר אלברט ממיינץ, אך ללא הצלחה.
ב-1522 הקים ביחד עם ידידו, איש הצבא פרנץ פון סיקינגן ברית אבירים למען הרפורמציה "אבירי המהפכה", וניסו לתקוף את ארצו של הנסיך הבוחר מטרייר, אך הובסו.
בסוף ימיו ניסה להשפיע על מלומדים שונים, שהנודע שבהם היה ארסמוס מרוטרדם, אך הלה סרב להפגש עמו, למרות שאולריך הגיע, כמעט גוסס, עד באזל במיוחד בשביל להפגש עמו.
אולריך מת ב־1523 בציריך ממחלת הסיפיליס והוא אחד המקרים הראשונים המתועדים של מתים ממחלה זו.
