נסיך בוחר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסיך בוחר או קוּרְפִירְסְט (גרמנית: Kurfürst) היה מעמד באימפריה הרומית הקדושה, שהתקיים לאורך מאות שנים. תפקידם של הנסיכים הבוחרים (שהיו שבעה במספר עד למאה ה-17), היה לבחור את קיסר האימפריה הרומית הקדושה. פורמלית היו נבחריהם "מלכי הרומאים", ורק אלו שהוכתרו על ידי האפיפיור נשאו בתואר קיסר האימפריה הקדושה.
הקיסרות הייתה מורכבת מנסיכויות רבות ולפיכך לא הייתה מלכות מורשתית: השלטון לא עבר מאב לבנו במסגרת שושלת, אלא קיסר חדש היה נבחר בכל פעם. כדי שבחירתו תהיה יעילה ולא תיתקל בקשיים, הוחלט ב-1356, בימי הקיסר קרל הרביעי, על הקמת מעמד הנסיך הבוחר, פורום מצומצם של שבעה נסיכים, מושלי מחוזות חשובים, שרק הם ישתתפו בבחירת הקיסר. הנסיכים הבוחרים היו נסיכי ברנדנבורג, סקסוניה, טרייר, מיינץ (מגנצא), קלן, פפאלץ, הנובר. שלושה מהם - הארכיבישופים של מיינץ, טרייר וקלן - היו אנשי הכנסייה. הארבעה הנותרים היו נסיכים חילונים.
לעתים, מסיבות פוליטיות, הוחלף נסיך בוחר אחד במשנהו. כך למשל היה בסוף המלחמה השמלקלדית, כאשר הנסיך הבוחר יוהן מסקסוניה הוכרח להתפטר על ידי הקיסר קרל החמישי. ברבות השנים, לאחר המאה ה-15, הפכה בחירת הנסיכים לחותמת גומי, שאישרה אוטומטית את המעבר של התואר בירושה.
