אוצר דינים ומנהגים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוצר דינים ומנהגים אנציקלופדיה לנושאי הלכה. נכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין (בעל האוצרות). פורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז). החיבור ערוך על סדר האלף בית. כל ערך מכיל פירוט של ההלכות והמנהגים הקשורים באותו ערך. הספר מכיל רק ערכים של הלכות ומנהגים הנוהגים בזמן הזה.
החיבור מבוסס על למעלה מושנים ספרי הלכה ומנהגים מתקופות שונות. רוב הספרים עליהם התבסס איזנשטיין הינם מתקופת הראשונים אך גם ספרי אחרונים בולטים כמו ה"משנה ברורה" לרבי ישראל מאיר הכהן מראדין (החפץ חיים) וספר "נהר מצרים" לרבי רפאל אהרן בן שמעון, רבה של אלכסנדריה בסוף המאה ה-19.
החיבור, כפי שכתב איזנשטיין בהקדמה, פנה לקבוצות שונות של קהל קוראים. מחד פונה הספר אל הראשונה יהודים בעלי השכלה תורנית אך אינם תלמידי חכמים מובהקים
| כי תכלית ספרי להועיל לבעלי בתים תורנים ורבנים צעירים הרוצים לדעת איזה דין או מנהג על רגל אחת מבלי חיפוש וטורח רק בדרך היותר קצרה ע"פ ערכין באלפ"א בית"א | ||
מאידך כותב איזנשטיין שבספרו יכולים להעזר גם
| רבנים אחרים הרוצים לחפש אחרי מקורות הלכתיים בש"ס ובפוסקים, כי פה ימצאו פה רשימת הספרים וציוני המקומות | ||
הקבוצה השלישית לה מיועד הספר היא שמשי בתי הכנסת שכן
| השמשים רובם אינם בקיאים בחלק אורח חיים עם מגיני ארץ [1] ואין להם ספרי המנהגים כמו אבודרהם ומנהגי ר"י טירנא וכדומה ... וכדי לתקן את המעוות הכנסתי בסוף ספרי מפתח למנהגי בית הכנסת כסדר החדשים... | ||
בעבר היה הספר נפוץ מאוד בעולם היהודי והיה אחד הספרים היותר נפוצים של איזנשטיין. בשנים האחרונות הוצא הספר מחדש. ערכים רבים באתר האינטרנט 'דעת' העוסקים בנושאי הלכה נכתבו על בסיס אוצר דינים ומנהגים.
[עריכה] ההקדמה לספר ומלחמת העולם הראשונה
הספר נכתב במהלך מלחמת העולם הראשונה אשר כונתה באותה העת 'המלחמה העולמית'. מאורעות התקופה ומוראותיה לא נעלמו גם מספר זה. בשנה בה יצא הספר נפל המשטר הצארי ברוסיה. המשטר הצארי ברוסיה היה שנוא במיוחד על היהודים בארצות הברית שכן המדיניות האנטישמית של משטר זה היא זאת שגרמה למרבית היהדות באמריקה להגר מרוסיה לארצות הברית. קריסתו של המשטר הצארי נתפסה על ידי איזנשטיין כמהלך אלוקי שהביא לסיומו את המשטר האנטישמי השנוא. השמחה על נפילתו של המשטר המדכא והציפייה לכיננו של משטר שיהיה סובלני יותר כלפי היהודים באה לידי ביטוי גם בעמוד הראשון לספר זה. הספר נפתח בהקדשה של הספר
| לרוסיא החדשה שנוסדה י"ג לחודש מארץ אלף תתקי"ז למספר הנהוג ותקרא דרור לכל יושביה בעלי דתות שונות ובתוכם עם ישראל ישכון לבטח | ||
בסוף ההקדמה לספר כותב איזנשטיין כי
| המלחמה האיומה אשר התחוללה בארופה זה שלוש שנים הגיעה עתה לחופי אמריקא והעם בשואף לשלום תקותו נשארה מעל , אולם ההשגחה העליונה לא עזבה אותנו והאירה אלינו פניה מפאתי צפון, כי הצר הצורר את עמו ואשר רדף באף וחמה את אחב"י [2] איננו כי הודף והוסר מכיסא מלכותו ןתחתיו עמדה ממשלה חדשה ונאורה אשר תתן שווי זכויות לכל בעלי הדתות ובתוכם עם ישראל | ||
בסוף דבריו אלו מביע איזנשטיין את תקוותו שהמלחמה תסתיים בקרוב
| ויש תקוה כי הממשלה הצעירה הזאת תכריח את הממשלות הלוחמות לשים קץ לשפיכות הדמים הרבים, ולקרוא שלום ודרור לכל יושבי הארץ | ||
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זהו כינוי מקובל לדפוסים של חלק אורח חיים בשולחן ערוך בהם מופיעים הפירושים "מגן אברהם" ו"טורי זהב" שנקרא במקור "מגן דוד".
- ^ ראשי תיבות: אחינו בית ישראל.
