איו (מיתולוגיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איו הייתה נאיאדה (נימפת מים), בתו של אינכוס שהיה אל הנהר (הקרוי על שמו) בארגוס (לפי דעות אחרות הייתה בתו של פיירן).
זאוס חשק בה ולקחה לעצמו עד שהרה כמעט תפסה אותם יחד. כדי למנוע מהרה לתופסם זאוס הפך את עצמו לענן לבן (או שהוריד ענן לבן לארץ והתחבא בתוכו), ואת איו הפך לעגלה(פרה) לבנה יפיפיה. כל זה קרה באי שזאוס קרא לו על שם המאורע "איובאה" - "אי הבקר" (היום הוא נקרא גם אוויאה או אויאה). על פי אפולודורוס איו הייתה בתה של איאסוס (נכדו של אינכוס) והיא כיהנה ככוהנת של הרה (פעמים היא מוזכרת בשם קליטיאה) עד שזאוס ראה אותה והתאהב בה.
הוא לא הצליח להערים על הרה שחשדה בעגלה והיא בקשה ממנו את העגלה כמתנה. כיוון שלא רצה לעורר את חשדה הוא הסכים ונתן לה אותה. הרה מינתה את ארגוס (המפלצת בעלת מאה העיניים) לשמור על איו רחוקה מזאוס. זאוס, שביקש להציל את איו, פקד על הרמס להרוג את ארגוס. הרמס הרדים את כל עיניו ואז היכהו באבן. (לאחר מכן הרמס לקח את העינים ועשה מהם את זנבו של הטווס).
כשהרה נוכחה לדעת שאיו חופשיה היא שלחה את זבוב הבקר שעף בעקבות איו ועקץ אותה ללא הפסקה עד לחוסר שפיות, כך גרמה לאיו לברוח ולנדוד ללא מנוחה. איו נדדה בבריחתה באזור החוף המערבי של תורכיה (אזור אנטוליה) שבעקבות זה בעת העתיקה נקרא על שמה - איוניה. לבסוף איו עברה מים מרמרה לים השחור דרך מצר הבוספורוס - אירוע שהעניק למצר את שמו - משמעות המילה "בוספורוס" היא "מעבר השור". בהרי הקווקז היא פגשה בפרומתאוס הכבול. פרומתאוס נאסר בשלשלאות על ידי זאוס כעונש על שלימד את האדם להבעיר אש ועל זה שהונה את זאוס והגיש לו ממנחת בני האדם רק את העצמות, יום יום היה מגיע נשר וטורף את כבדו של פרומתאוס. למרות יסוריו שלו פרומתאוס ניחם אותה ואמר לה שהיא עוד תחזור לצורתה המקורית ומצאצאיה יעמוד גדול הגיבורים - הרקולס - שיציל את פרומתאוס עצמו.
איו המשיכה בדרכה דרך הים היוני עד למצרים, שם זאוס החזירה לצורתה המקורית והיא ילדה לזאוס את בנם אפפוס (שמזוהה במיתולוגיה המצרית כשור הקדוש "אפיס"). לאחר מכן היא נישאה למלך המצרי טלגונוס.
במיתולגיה המצרית איו מזוהה כאיזיס.
לדעות מסוימות מצאצאיה עמדו קדמוס מייסד הממלכה בתביי וכן דנאוס ממייסדי ארגוס.
על שמה נקרא אחד מירחיו של הכוכב צדק - איו.
