אלהמברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

חומות האלהמברה מגרנדה

האלהמברה (ערבית الحمراء אל-חמרא) היא מתחם ארמונות ומבצרים קדום שנבנה על-ידי השליטים המורים בעיר גרנדה שבדרום ספרד בעיקר במאה ה-13 ובמאה ה-14. המתחם המפואר הוקם על גבי גבעה על יד העיר שהייתה אז מעוז מוסלמי בספרד הקתולית. האלהמברה שימשה מגורים לשליטיה המוסלמים של גרנדה, שושלת הנסריד. כיום היא מוזיאון המדגים את האדריכלות האיסלאמית בשיאה. המתחם הוגדר אתר מורשת עולמית על-ידי אונסקו.

[עריכה] היסטוריה

בזמן בניית האלהמברה, (שפירושו בערבית: האדום) הייתה גרנדה מעוז ספרד המוסלמית (שהתקראה אל-אנדלוס) המוקף בממלכת קסטיליה הקתולית. מאז שנות השלושים של המאה ה-13, כשעלתה שושלת הנסריד לשלטון, הייתה גרנדה בפועל ממשלת בובות תחת שליטה קתולית. למרות השליטה החיצונית שגשגה גרנדה בתקופה זו בתחומי האמנות, הספרות, והמדעים, והדבר סייע רבות לבוני האלהמברה בעיצוב המתחם.

ב-1248 החלה בניית האלהמברה על אחת הגבעות המקיפות את גרנדה, כשבעיר מלך מוח'מד אבן אלהמאר. יורשיו של מלך זה המשיכו לבנות ולפאר את האלהמברה עד שנת 1354. המלכים משושלת זו גם הגדילו מאוד את המבצר שכבר היה קיים בגבעת האלהמברה, ובאתר נמצאים גם בתיהם של בכירים ממשלתיים ושל פועלים, בתי מלאכה, בתי מרחץ, וכדומה.

לאחר שהקתולים כבשו סופית את גרנדה ב-1492 והפילו את שושלת הנסריד, הם החלו לשנות את האלהמברה ולהתאימו לטעמם המערבי. המלך קרלוס הראשון בנה באתר ארמון משלו בסגנון הרנסאנס במאה ה-16, ותוך כך הרס את רוב ארמון החורף. מלכי ספרד נוספים המשיכו לכער את הארמון המוסלמי ולהשמיץ את פיאורו. רק במאה ה-19 החלו הספרדים לכבד את האוצר האדריכלי במדינה. שיפוצים נרחבים התנהלו, ומאוחר יותר נפתח באתר מוזיאון.

[עריכה] סיור באלהמברה

אחת מן הבריכות של האלהמברה

הפטיו דה לוס לאונס (חצר האריות) המוקף בקשתות מוריות מפוארות

ארמון הח'נרליפה

המבקרים באלהמברה יכולים לחזות במיטב האדריכלות האיסלאמית המתאפיינת בשימוש מתקדם בסימטריה ובגאומטריה. במבט ראשון אין האלהמברה נראית מפוארת. בפנים מורכב מתחם הארמונות ממבוך של פטיואים, כיפות, קשתות שמעוטרות כולן באריחים ססגוניים (אזולחוס) מסודרים בתבניות גאומטריות מסובכות.

מול הכניסה למתחם נמצא האלקאסאבה, שרידי המבצר המקורי, שממגדל השמירה שלו נראה נוף העיר גרנדה. משם עוברים לארמונות הנסרידים, שבהם נמצאים המגורים המלכותיים, ולאואסיס - נווה של מזרקות ובריכות צלולות, שבו התנהלה הממלכה המוסלמית. הארמון המלכותי מחולק לשלושה אזורים לפי שימושם: 1. המקסואר, מטה המינהל העסקי והממלכתי של הממלכה; 2. הסראיוֹ, גוש חדרים בהם התארחו אורחי הסולטן, שבמרכזו נמצאים הפטיו דה לוס אראייאנס ובריכתו הארוכה; 3. ההרמון, המוסד האגדי ביותר של תקופת הסולטנים. בלב ההרמון, שהכניסה אליו הייתה מותרת אך ורק למלך, לנשיו ולשאר משפחתו, ולעבדיו הנאמנים ביותר. בלב ההרמון נמצא הפטיו דה לוס ליאונס (חצר האריות). למזרקה באמצע החצר 12 אריות המסמנים את גלגל המזלות ומעליהם מסמנים ארבעה זרמי מים את ארבע פינות היקום. בצדו הדרומי של הארמון הסאלה דה לוס אבנסראח'ס (אולם המורים) שנחשב לחדרו היפה ביותר של המתחם, בזכות תקרתו המעוטרת הנווה וכיפתו דמויית הכוכב המשקיפה אל הבריכה מתחתה.

בבתי המרחץ, שחלקם תת-קרקעיים, התפנקו המלכים בבריכות צבעוניות המרוצפות באריחים שחורים דמויי כוכבים בתקרה שמאירים את החלל.

בארמונו של קרלוס הראשון, בסגנון הרנסאנס, עמדו פעם דירות המלך. ארמון קתולי זה משכן מוזיאון שמוקדש לאמנות אסלאמית. בחצרו המרובעת נערכו פעם מירוצי פרים, אך היום, תודות לאקוסטיקה הטובה בחצר, נערכים מדי שנה קונצרטים כחלק מפסטיבל המוזיקה והמחול של גרנדה.

בצמוד לאלהמברה נמצא ארמון הח'נרליפה, ארמון הקיץ של המלכים. נקודה בולטת בארמון זה היא גרם מדרגות המים שלאורך מעקהו זורמים מים קרירים. מהגנים היפים בני המאה ה-13 אפשר להתבונן בעיר גרנדה.