מורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוּרים (הנקראים גם מאוּרים) הם עם נוודים מחופיה הצפוניים של אפריקה, במקור ילידי מאוריטניה, אוכלוסייתם הורכבה בעיקר מברברים ומערבים, בהרלדיקה, המורי מוצג בדרך כלל כאפריקאי מהאזור שמדרום לסהרה. במאה השמינית לספירה התאסלמו המורים והפכו לפנאטים מוסלמים. הם התפשטו דרום מערבה לתוך אפריקה וצפון מערבה לתוך חצי האי האיברי.
תחת הנהגתו של טאריק איבן זיאד חצו המורים את מיצרי גיברלטר (הקרויים על שמו של איבן זיאד ג'בל–טאריק) בשנת 711 והשתלטו בקלות על ממלכת הויזיגותים המתפוררת של רודריק. בשנת 732 הם התפשטו מעבר להרי הפירינאים ופלשו אל תוך צרפת שם הובסו בקרב טור על ידי שארל מרטל. בשנת 765 ייסד עבד אר-רחמן הראשון את שושלת אומיאד בקורדובה. נסיכות זו הפכה תחת הנהגתו של עבד אר-רחמן השלישי לח'ליפות קורדובה, שהייתה עשירה והתנהלו בה חיי תרבות פעילים. בשלהי המאה העשירית הסתכסך המושל אל מאנסור בשורה של מאבקים מרים עם הממלכות הנוצריות בצפון ספרד שם הייתה מלכתחילה ההתנגדות הרבה ביותר לשלטון המורי.
ערי הדרום, קורדובה, סביליה, טולדו, הפכו במהירות למרכזי התרבות העיקריים. אף על פי כן, להוציא תקופות קצרות, לא היה שלטון מרכזי אחד בספרד המוסלמית והכוח חולק בין מנהיגים מקומיים. ח'ליפות קורדובה נפלה ב-1031 והמורביטון השתלטו ב-1086 על ספרד המורית, שהייתה לאורך כל התקופה קשורה בשלטון עם מרוקו. שלטון האל-מורביטון נחלש בהדרגה וב-1174 הוחלף על ידי האל-מווחידון.
גלים אלו של הגירה הביאו לספרד אומנים מורים מיומנים, וחוואים שתרמו לשגשוג הארץ. רובם נרצחו או הוגלו עם הכיבוש מחדש של הממלכות הנוצריות הצפוניות, שהחל בסיפוח טולדו על ידי אלפונסו השישי, מלך ממלכת לאון וקסטיליה. הניצחון הנוצרי הגדול של נבאס דה טולוסה בשנת 1212 סלל את הדרך לנפילת המורים בספרד. קורדובה נפלה בידי פרדיננד השלישי מקסטיליה בשנת 1236 ועם התקדמות המאבקים נפלו מאחזי המורים אחד לאחר השני, עד שנותרה רק ממלכת גרנדה.
אך גם גרנדה נפלה בשנת 1492 בידי פרננדו השני מאראגון ואיזבלה מקסטיליה. מורים רבים נשארו בספרד אלו שנשארו נאמנים לאיסלאם נקראו "מודחארים" ואלו שבחרו להתנצר נקראו "מוריסקוס". הם הורשו להישאר בספרד אך היו תחת השגחה מתמדת. הם נרדפו על ידי פיליפה השני, התמרדו בשנת 1568 ולבסוף הושמדו ברובם באינקויזיציה. בשנת 1609 גורשו המוריסקוס הנותרים, ואגב כך חוסלה בהדרגה תרבות המורים בספרד, שתרומתה המשמעותית לתרבות המערב-אירופאית אינה ניתנת לשיעור.
