אסדר לסעודתא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסדר לסעודתא הוא פיוט שנכתב על ידי רבי יצחק לוריא (האר"י) לסעודת יום שבת.
הפיוט כולל שנים עשר בתים בני חמש צלעות. האקרוסטיכון של השיר הוא "אני יצחק לוריא". הפיוט הוא אחד הטקסטים הנדירים שנכתבו על ידי האר"י ממש, בעוד רוב כתבי האר"י הועברו לדורות הבאים על ידי תלמידיו. הפיוט כתוב ארמית ומבוסס על סמלים מספר הזוהר ותורת הקבלה. כל בית מבתי הפיוט מספר בדרך אחרת על משמעות סעודת שבת- בבית הראשון מוזכרות המשמעויות הפשוטות יותר של הסעודה, ובאופן הדרגתי מבית לבית המשמעויות הופכות לנסתרות יותר ורוחניות יותר. נהוג לזמרו בעיקר בקרב קהילות החסידים ועדות המזרח. לא נהוג לשיר את שני הבתים האחרונים.
תחילת הפיוט מופיעה בסוף שירו של אהוד בנאי "רחוב האגס 1", שבו הוא מתאר בגעגועים את בית סבו.
השיר גם הולחן על ידי המוזיקאי גבריאל חסון ומבוצע על ידו באלבום "מעשה אצבעותיו".
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה | ||
---|---|---|
![]() |
קטגוריות: קצרמר יהדות | פיוטים | שבת